מבית השגחה פרטית

מגפות של אז ושל עכשיו – חתונה בספירת העומר

היומן שלנו חוזר להתמלא, וזה מרגש ומשמח מאוד. ובכל זאת – ישנם זמנים בלוח השנה העברי בהם חלק מעדות ישראל נהגו שלא להתחתן. כאלה הם ימי ספירת העומר, הימים שבין חג הפסח לחג השבועות. מאיפה המנהג שלא להתחתן  הגיע? איך הוא יכול להשפיע על החתונה שלכם? ובשורה התחתונה – מה אנחנו ב’חופות’ ממליצים לעשות? הרב קלמן פסח (צ’אק) דוידסון בא לעשות סדר.

 

לפני שצוללים לפרטים – תוכל להסביר קצת מאיפה המנהג הזה הגיע?

המנהג שלא להתחתן בימי ספירת העומר לא מופיע בתלמוד. הוא מופיע לראשונה בתשובות מתקופת הגאונים, בהן מתוארים חלק מימי ספירת העומר כימים שנהוג לא להינשא בהם, לאות אבל על מותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא במגיפה. המנהג הפך לנפוץ בקהילות ישראל, וזכה לאיזכור בשולחן ערוך: “נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת (חג השבועות) עד ל”ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא”. לאחרונה פנו אליי מספר זוגות, שבגלל המגיפה הנוכחית – לא זו של רבי עקיבא – נאלצו לדחות את חתונתם שוב ושוב, וכעת הירידה בתחלואה מאפשרת להם לקיים חופה כהלכה ולהקים בית בישראל בשבועות הקרובים, בתוך ימי ספירת העומר. זה הביא אותי להתעמק במקורות למנהג, ולשאול האם הוא נהוג תמיד או שבמצבים מסויימים ההלכה מאפשרת לחרוג ממנו.

ומה גילית?

מצאתי שיש מקום להקל ולהתחתן בימי ספירת העומר. לפי הרב יוסף משאש ומספר פוסקים חשובים שהוא מביא את דעתם, אם מדובר בזוג בו החתן עוד לא הקים משפחה מותר לקיים את החתונה גם בימי ספירת העומר.

מה היית ממליץ לזוג שרוצה לקבוע חתונה?

בנסיבות רגילות, על פי ההלכה, עדיף לקבוע תאריך חתונה שלא בימי ספירת העומר. עם זאת פשוט לראות שהנסיבות שלנו לא רגילות. השנה שעברה על כולנו היא שנה לא רגילה בכלל, ובהחלט נחשבת ל”שעת דחק” – קטגוריה הלכתית שמיועדת לזמנים חריגים. נוצר כעת חלון הזדמנויות בו זוגות יכולים להקים בית בישראל – דבר שהתאפשר בקושי רב בחודשים האחרונים. ההלכה לא נקבעת בוואקום אלא מתחשבת בנסיבות החיים. במקרים רבים להלכה יש פתרונות, ואחרי התייעצות עם רבנים בכירים, לדעתי יש בהחלט מקום להקל ולאפשר לקיים חתונות כאלה גם בימי ספירת העומר השנה.

זה המקום להזכיר שהצוות ההלכתי של ‘חופות’ שמח לייעץ ולעזור בכל התלבטות שהיא. שיהיה במזל טוב!


מוכנים להתחתן? כאן נרשמים