מבית השגחה פרטית

חתונות בחזית, חתונות בעורף – לחתונות יש כוח להאיר גם את הבית הפרטי וגם את הלאומי. התיישבנו לשיחה עם הרב צ׳אק דוידסון, ראש תחום הלכה ב׳חופות׳ והבנו מדוע למה חשוב להמשיך להתחתן גם בתקופה כזו, מחוץ לרבנות הראשית

בימים כתיקונם, קשה למצוא ערבים פנויים כדי לקבוע לשבת איתו לראיון משום שרובם תפוסים בעריכת חופות או במפגש עם זוגות לקראת החתונה. אבל הימים האלו פחות מתוקנים משהיינו רוצים לצערנו, ואת הרב צ׳אק  דוידסון, ראש תחום הלכה בארגון חופות, אנחנו פוגשים כדי להבין יותר איך נראות חתונות מאז פרוץ המלחמה –  ומה התחושות שמלוות חתנים וכלות בתקופה הזו. 

מנקודת מבטך, מה שונה בחתונות שמתקיימות בימים אלו? 

״כמות המשתתפים, מטבע הדברים. בגלל הנחיות פיקוד העורף, במיוחד בשבועות הראשונים, היו משמעותית פחות אורחים. זה יוצר חתונות מאוד אינטימיות כשרק המשפחה הקרובה והחברים הטובים נוכחים. נכון, חסרונה של המסיבה הגדולה מורגש, אבל זה פשוט מרגיש אחרת. לפני כמה שבועות לדוגמא, חיתנתי זוג ושניהם גויסו, היא בקבע והוא במילואים. בגלל ההנחיות של פיקוד העורף החתונה נערכה בחצר של בית במסגרת מצומצמת, ולמרות הכל, ואולי בזכות, זו הייתה אחת החתונות הכי מרגשות שזכיתי לקחת בהן חלק. אי אפשר להתעלם מהמצב במדינה וזה נוכח אצל כולם – אצל הזוג, ההורים, האורחים. אנחנו בתקופה קשה ואין לתאר את ההתרגשות כשאחד מבני הזוג, או אחד האחים מגיע מהצבא לכמה שעות רק לכבוד החתונה.״ 

 

איך זה משפיע על הדרך שבה אתה עורך את החופה?

"מתחת לחופה אני נושא תפילות לשלום הלוחמים, החטופים, הפצועים והנעדרים, ורק אז אני עובר לחלק המשמח. גם דבר התורה שאני אומר תחת החופה, בתיאום ובאישור של הזוג, מתקשר למצב בתוספת של מבט אופטימי״.

 

יש לך דוגמא?

״סביב פרשות חומש בראשית, אחד הדברים שבלטו לי והיה לי חשוב להדגיש זה שכל מה שצריך כדי להתחיל את העולם זה זוג אחד שבוחר זה בזו. ובתוך כל האפלה, זו מחשבה מחזקת.  חתונות מוציאות אותי מהקושי הנפשי הגדול שעופף את כולנו בימים אלו וזה נוכח אצל כל המשתתפים. אני רואה את זה כדבר נפלא בעם ישראל. לא משנה כמה המצב קשה, יש תקווה ויש אופק. אנחנו שמחים איפה שאפשר.״

 

ומה לגבי זוגות שבגלל המצב בוחרים לדחות את החתונה?

״אין החלטה נכונה או לא נכונה, זו החלטה מורכבת וכל בחירה היא אמיצה. אני יכול להגיד שכשהכל התחיל, חשבתי שזה לא הזמן המתאים, שעדיף לדחות את החתונות ולקוות לטוב. כשעוד ועוד זוגות התייעצו איתי ונטו דווקא כן לקיים את החתונה עכשיו, הבנתי שיש זווית חשובה נוספת. זו בדיוק התשובה של עם ישראל לחורבן:  להסתכל קדימה ולהתמקד בבניה מחדש עם הפנים אל העתיד. לשמוח במה שיש, ובמעמד הגדול הזה של זוג שבוחר להקים בית. בשבועות האחרונים ערכתי כמה  חתונות ובכולן היה אפשר לראות איך הזוגות מחליטים , לשים את החושך בצד ולהתמקד בטוב. אין מה לעשות, זה מרגש כל פעם מחדש״.

 

יש ערך להמשיך לקיים חתונות כהלכה, ומחוץ לרבנות, גם בזמן כזה?

״בוודאי. אצלנו בחופות כל החתונות נערכות עם תנאי בקידושין, כלי הלכתי שפותר בעיות של עגינות. זה חשוב בשגרה אבל בטח שבעת מלחמה, בה הסכנה לפצועים קשים ולנעדרים גדולה יותר. מי שעורכים חתונות בעת הזו, ובכלל, חייבים לקחת אחריות ולתת פתרון הלכתי למצב של עגינות שעלול להתפתח. הפתרון של תנאי בקידושין  חשוב כי הוא מיושם בשגרה, עבור כל זוג שמתחתן דרכינו בכל זמן, ולא רק בעת מלחמה״.

 

אתה צופה שלתקופה הזו יהיו אדוות בתחום החתונות על החברה הישראלית? 

״אני משער שזה כמו בקורונה, הרבה בוחרים שלא לקיים חתונה בזמן מלחמה, אבל אני מאמין שיהיו המון חתונות כשהמלחמה תסתיים״. 

 

ומה המקום של חופות בתוך זה?

״התפקיד שלנו בחופות הוא כמו בכל השנה, לשרת ולעזור לכל זוג להגשים את החלומות שלהם ביום חתונתם, לדאוג שיהיו נישואים כדת משה וישראל על פי ההלכה, לקרב לבבות והכי חשוב: לשמח את הזוג. אני צופה שזה ידרוש גמישות הלכתית בהקשר של קיום חתונות בספירת העומר, אבל זה החלק הקל. האמת היא שאני אופטימי, כי השליחות שלי היא לשמח חתן וכלה. לתת להם פתח לכל אחד ואחת להתחבר ליהדות כפי שהם רואים אותה, ולאחות את הקרעים ששמנו בצד בגלל המלחמה״.



שאלת ההגדרה "מיהו יהודי" היא אחת משאלות היסוד ביהדות. סוגיית החברות ב"עם הסגולה", גבולות הגזרה שלו והגדרות השיוך אליו, היא נושא שהיה שנוי במחלוקת גם בעבר,  והיא רק הולכת ומחריפה במרוצת השנים לנוכח המציאות המשתנה שמאתגרת אותה.

"חוק השבות" הוא הכלי המדינתי אשר הגדיר "מיהו יהודי" בהזדמנות ההיסטורית של הקמת מדינת ישראל וגלי העלייה ארצה. הדיון במעמדם של עולים אלו ומידת "יהדותם" בהמשך, עובר כחוט השני כמעט בכל ויכוח ערכי על הזיקה שבין מוסדות המדינה וזכויותיהם של אזרחיה העולים והוותיקים. דיונים אלו משיקים ובמידה רבה תלויים בחוקיה וגישתה של ההלכה לסוגיה.

בהקשר זה, על פי ההלכה, שני הקריטריונים המאשררים את זיקתו של הפרט ליהדות הם מי שאמו יהודייה או מי שעבר גיור על פי ההלכה. על פניו, תנאים אלא נראים פשוטים, דיכוטומיים וחד משמעיים. בפועל, הגדרות הלכתיות אלו בעצמן עברו בעבר ובהווה, שינויים, תהפוכות או אדפטציות למציאות משתנה תוך כדי תנועה.

באשר להליך הגיור, מדובר באחד ההליכים המורכבים והעדינים הקיימים בהלכה היהודית, המשלב לימוד מעמיק של תוכן הבנוי נכון, נדבך על נדבך, של יסודות ההלכה והאמונה יחד עם רגישות רבה ואבחנה נפשית ופסיכולוגית ביחס למניעיו וכנותו של המבקש להתגייר . מוסד הגיור מושפע מכך שבניגוד לדתות אחרות, היהדות אינה מיסיונרית בהגדרתה ואינה שואפת להתרחב באמצעות גיורים. באשר כך, "חובת ההוכחה" כביכול מונחת אצל הגר, ועל בית הדין לסגל לעצמו מדיניות כללית של איזונים ביחס לשאלת הקבלה או הדחיה. אין מדדים אובייקטיבים ומדידים ביחס למדיניות זו, היא משתנה בין קהילה לקהילה, גיאוגרפית והיסטורית.

על רקע הדינמיות ההיסטורית של מוסד הגיור, ומרחב התמרון המשמעותי שמצוי בידי הדיינים, יש מקום לבוא בביקורת כלפי הרבנות הראשית לישראל ביחסה לעולים שאינם בוודאי יהודים. בשנים האחרונות העמיקה הרבנות הראשית את העיסוק בהליכי "בירור יהדות", כך שאזרחים רבים שהגיעו ארצה מכוח הזכויות של "חוק השבות", נדרשים להליכי חקירה סבוכים ומתישים במיוחד, המצאת מסמכים ותעודות מלפני עשרות שנים ולעיתים אפילו בדיקות ד.נ.א. חקירות אלה הן המצאה מודרנית שהרבנות יצרה והיא באה כגל השוטף את העולים בארץ, גלי מים עכורים שאת אדוותיו רואים גם בחו"ל. זהו גל הפוגע לא רק באנשים העומדים מול הדיינים ונאלצים להוכיח את שיוכם לאימם היהודייה, אלא גם במוסד הרבנות עצמו, כמו גם במעמד התורה בקרב הציבור הישראלי הרחב.

דווקא בחג השבועות, החג בו קוראים את מגילת רות ומעמיקים בקורותיה של רות המואבייה, זה הזמן לחשבון נפש ולהצפת השאלה הערכית- האם נוהגים כהלכה בבאים בשערי בתי הדין הרבניים. כמי שעוסק בעריכת חופות וליווי זוגות לקראת חופתם, אני נתקל לא אחת בסיפורם של יהודים העומדים בהגדרות ההלכה, חשים זיקה עמוקה לארץ וליהדות, אולם נאלצים לשוב ולהוכיח את יהדותם ה"כשרה". באם צעד זה נועד לשרת מטרה של מלחמה בתופעת ההתבוללות, הרי שמטרה זו מוחטאת פעמיים, הן בהיעדר החיבוק לאלו שחפצים להתגייר והן בהפניית הכתף הקרה למי שכבר נמנים עם בני העם היהודי. ניתן רק לשער כי משוכות אלו שמציבה הרבנות היו "מפילות" גם את דוד המלך, מטילות בו ספק ורבב ושולחות אותו לעבור הליך גיור לחומרא – כנדרש…

מדוע נמנעים מלהתחתן מפסח ועד שבועות? הרב צ׳אק דוידסון בהסבר הלכתי שסופו תקווה ואופטימיות

 

מכירים את המנהג שלא להתחתן במהלך ספירת העומר? זהו מנהג שנפוץ כחלק ממנהגי אבלות בין פסח לשבועות. כדי להבין מדוע המנהג הזה התקבע עד כדי כך שהרבנות הראשית לא מאפשרת לזוגות להינשא בתקופה הזאת, צריך לצאת למסע על השתרשות המנהג. לצורך המסע נצטייד במעט טרמינולוגיה הלכתית ונחזור לאיזכור הראשון של המנהג, בתקופת התלמוד. 

במסכת יבמות מסופר שבין פסח לשבועות נפטרו 12,000 זוגות מתלמידיו של רבי עקיבא. ההסבר שמובא בתלמוד  למותם של כל כך הרבה תלמידים הוא ״מפני שלא נהגו כבוד זה בזה״.  ובגלל גל המוות הגדול שהיה, נרקם נוהג לשמור על מנהגי אבלות, הכוללים בין השאר הימנעות מלהתחתן. אלא שהמנהג הזה מוזכר לראשונה רק במאה ה-9 אצל רב נטרונאי גאון, ובמאה ה-11 פירשו שמדובר במנהג ולא באיסור הלכתי. לעומת זאת, הרי”ף, הרמב”ם והרא”ש, עליהם מסתמך השולחן ערוך בדרך כלל – לא התייחסו לדין הזה כפסיקה להלכה, והוא נותר בגדר מנהג שלא נהגו בכל המקומות. עם זאת, רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, קבע כי נוהגים מספר מנהגי אבלות ובהם האיסור להתחתן רק עד ל”ג בעומר (ולא עד שבועות). זאת משום שלפי המסורת, בל״ג בעומר (י״ז באייר) היה היום שבו פסקו תלמידיו של רבי עקיבא למות, ולכן מנהגי האבלות, ובכללם ההימנעות מנישואין, פוסקים בזמן הזה .

מנהגי האבלות של ימי ספירת העומר לא זהים בכל קהילות ישראל, והתאריכים בהם הם מתקיימים משתנים מקהילה לקהילה. אנחנו מצאנו עשרה מנהגים שונים, המתייחסים לשאלה מתי בדיוק יש לנהוג מנהגי אבלות. מנהג מטבעו, הוא גמיש יותר מהלכה הנובעת מהתורה או מגזרת חכמים. וחשוב לדעת שקהילות רבות בישראל נהגו לקיים חתונות גם בתוך ימי הספירה – החל מהיום ה-33, ל"ג בעומר ועד ערב שבועות, ואפילו קודם בתאריכים ספציפיים דוגמת יום העצמאות וראש חודש.

התמונה ההלכתית אינה חד משמעית, והיא נתונה במתח שבין מנהג – הנהוג בישראל במשך דורות רבים, לבין מצווה – להקים בית חדש בישראל, ולבנות משפחה. המתח הזה נוטה לכיוון המצווה בייחוד אם ניכנס לשאלות כגון: האם מדובר בזוג שטרם הביא ילדים לעולם? האם יש צורך מיוחד דוגמת אחד מיקירהם שיכול להגיע מחוץ לארץ רק בימי העומר? 

הסיבות האלה מביאות אותנו לקיים חתונות רבות, גם בימי ספירת העומר – בהתאם למקרים השונים שמגיעים אלינו, ותמיד בהתאם למסורת ולהלכה היהודית. 

הרב צ׳אק מחתן

***

ציון תאריכים עבריים-לועזיים בספירת העומר שנת 2024 

 

מתלבטים מתי להתחתן? שווה לפנות אלינו

כנראה שלא תפגשו מישהו שאוהב חתונות יותר מהרב אלעזר סיימון.
הוא התחיל את הקריירה הרבנית שלו בתפקיד המסקרן של הרב של אוניברסיטת קיימבריג', מתרגש מכל חתונה עד דמעות, וכבוגר ישיבת עתניאל, מאמין שהשינוי שמובילה 'חופות' יחלחל בקרוב לכלל הציונות הדתית.
– למה דווקא להיות רב שמחתן זוגות?
"קודם כל אני מאוד-מאוד אוהב חתונות. מכל הטקסים והאירועים היהודיים זה האירוע שאני הכי אוהב. המחשבה על שני אנשים שמתחברים בעולם שיש בו כל כך הרבה פירוד וכאוס, בני זוג שאוהבים אחד את השני, לא רק כדי להיות ביחד אלא גם רוצים לכרות ברית כזאת, שכוללת כל כך הרבה אחריות, זה דבר מדהים".
"בנוסף, גם ברמה ההלכתית וגם ברמה הסוציולוגית חתונה בנויה מהשתתפות פעילה של החברים והמשפחה וקורה שם איזה שהוא קסם. להיות הרב באירוע כזה זו פשוט זכות ענקית".

-יש איזה שהוא רגע באחת מהחתונות שערכת שנגע בך במיוחד?
"דווקא 'פדיחה' שקרתה לי, יצאה מרגשת במיוחד. בחופה הראשונה שערכתי, מתוך ההתלהבות שלי שכחתי להציג את אחד הדוברים. התנצלתי מיד והסברתי שהבילבול שלי נבע מהתרגשות עמוקה. אחרי החופה הרבה מהמשתתפים ניגשו אליי ואמרו שדווקא הרגע הזה של ה'פדיחה' נגע בהם במיוחד והיה מעין רגע שהפיל את "הקיר" שבין הרב לקהל.
-מה הסגנון שלך בניהול חופה?
הביוגרפיה שלי רבגונית. הוסמכתי ברבנות אבל אני מחתן ב'חופות', ואני רב צעיר שגדל רוב חייו בסביבות חילוניות. הסתירות האלה מאפשרות לי להיות פתוח למגוון הצרכים שעולים מהזוגות ומבני המשפחה. חשוב לי לשלב הומור, אבל אני גם מאוד מחובר לעולמות של תפילה ושירה, אז בסופו של דבר נוצר חיבור מיוחד של עולמות".
 
-למה ארגון חופות חשוב לדעתך?
"קודם כל אני סומך על הארגון הזה ב-100% ואני יודע שזה ארגון שפועל רק לטובת עם ישראל, בלי שום גאווה ובלי שום רצון לעורר עימות".
,החוויה שלי בקיימבריג', בתור רב של אוכלוסייה מגוונת, הדגיש לי את היתרונות העצומים של חיים יהודיים שאינם בדרך של כפייה. בנוסף נחשפתי לעוולות הנגרמות על ידי הרבנות הראשית לאוכלוסיות של עולים מברה"מ ומאתיופיה ולאוכלוסיות נוספות. מהרגע שראיתי את זה והכרתי את האלטרנטיבה שמציעה 'חופות' לא היתה דרך חזרה".
"יש לי הערכה עצומה לעתניאל ולמקומות שגדלתי בהם של הציונות הדתית. לדעתי בסופו של דבר החברה הזו תבין שאם היא רוצה להגשים את הייעוד שלה להיות יהדות שחיה בתוך עולם מודרני, היא תהיה חייבת לוותר על הכוח ועל הכפייה המגולמים כרגע ברבנות הראשית".
הרב שרבי חיתן כבר למעלה מ-300 זוגות! בנוסף הוא איש חינוך, נשוי +4, תושב בית שמש, שעלה לישראל ב-91 מארה"ב ("לא חזרתי לשם פעם אחת מאז").

בניו-יורק הוא כיהן כרב קהילה ובישראל הוא מחנך אהוב ומוערך בכמה מוסדות בישראל, המוכר ביניהם הוא תיכון הרטמן בירושלים.
 
– למה אתה לא מחתן דרך הרבנות?
האמת שזה מגיע מהזוגות. כל פעם אני שומע את אותה הבקשה מהזוגות "אנחנו רוצים חתונה מסורתית כמו שיהודים התחתנו במשך דורי דורות, אבל לא רוצים לערב את הרבנות." זאת הסיבה שהצטרפתי לארגון חופות. יש תפיסה אצל חלק מהציבור שאי רישום ברבנות הוא נגד ההלכה, האמת היא שמבחינה הלכתית אין שום הבדל בין חתונה ב'חופות' לבין חתונה ברבנות. ההבדל היחיד הוא טופס ביורקרטי.
גם באופן אישי, את ההסמכה שלי לרבנות קיבלתי בארצות הברית, דרך המוסד המכובד 'ישיבה יוניברסיטי'. למרות זאת, בשנות ה-90 הרבנות הראשית הודיעה לי שבגלל שלא עברתי את ההסמכה דרכם לא אוכל לכהן כרב שלהם, והאמת היא שלא ממש העמקתי בזה.
 
– מה הדרך שלך לניהול החופה?
אני לא אוהב לשים את עצמי, או כל רב אחר, במרכז החופה. החופות המוצלחות ביותר שניהלתי היו אלו שבהן היתה השתתפות ניכרת מצד האורחים: החל מחלוקת השבע ברכות בין האורחים על ידי הזוגות וכלה בשירה ובריקודים של הקהל. זה הופך את החתונה למשהו משמעותי עבור אותו זוג, כי הרב המחתן הוא בסופו של דבר תופעה חולפת בחייהם, אבל החברים והמשפחה ימשיכו ללוות אותם לכל אורך תקופת הנישואין.
לפעמים הזוגות חוששים שלערב את המשפחה והחברים יאריך את הטקס, אבל בעיני זה שווה את זה.
 
– איך התחילה הפעילות שלך בארגון חופות?
מאז שעליתי ארצה, הקדשתי את רוב זמני לחינוך. אבל פה ושם היו חברים שביקשו ממני לחתן את ילדיהם. יום אחד, שכן שלי, הרב צ'אק דיוידסון Chuck Davidson ביקש שאעזור לו, מכיוון שהיו לו שתי בקשות לחתונות בערב אחד והוא היה צריך רב שיחתן באחת מהן. משם הכל התחיל…
 
-ולסיום, מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
קודם כל נכדים, אני סב במשרה חלקית, בלי השכר 😉
בנוסף, פרסמתי ספר בשם "מקראות פשוטות". השם הוא פראפרזה על הספר המוכר "מקראות גדולות". הספר עוסק בשתי הפרשות הראשונות של ספר שמות "שמות-וארא" וכעת אני מקדיש הרבה מזמני הפנוי לכרך הבא. הנושא של ספר שמות כמובן קשור מאוד להגדה של פסח ולעניין היציאה עבדות לחירות, ושם נוצר החיבור המיוחד שלי איתו.

אנו, עמותת 'השגחה פרטית לקידום היהדות בישראל' (ע"ר ,580614790) מנהלים במסגרת מיזם 'חופות' מאגר מידע הדרוש לצורך מתן שירותי חופה וקידושין.
מדיניות פרטיות זו נועדה להסדיר את השימוש שאנו עושים במידע, לפרט מי עוד מקבל גישה למידע שאת/ה מספק/ת, וכיצד ניתן לעיין, לתקן או למחוק מידע. אנא שימו לב כי אין עליכם חובה חוקית לספק מידע זה, אך ללא מסירת המידע, לא נוכל לספק לכם את השירות או לקבל מכם פניות דרך האתר.

לצורך אספקת השירות, אנו נאסוף מידע שאת/ה תספק/י לנו. אנו נשמור מידע אשר יש בו כדי לזהותך אישית. מידע זה הוא שמך המלא, דרכי ההתקשרות עמך הכוללות כתובת הדואר האלקטרוני ומספר הטלפון שלך. כמו כן, נשמור העתק מכל תכתובת שלך.

אנו נמחק מידע מהמאגר רק לאחר שאינו רלוונטי עוד.

אנו משתמשים במידע בראש ובראשונה כדי לספק לך את שירותי החופה והקידושין. בנוסף, אנו נשתמש במידע בצורה שאינה מזהה אישית, באמצעות עיבוד סטטיסטי, לצורך פילוח, טיוב, ויצירת שירותים טובים יותר. 

מעת לעת, וכאשר הדבר נראה לנו רלוונטי, נשלח לך עדכונים במסרון או בדואר אלקטרוני. דיוורים אלה יכולים לכלול מידע על מיזם 'חופות', שינויים בחקיקה וכדומה. לעולם לא נמכור את המידע שלך לצדדים שלישיים, ולא נעשה בו כל שימוש לצרכי פרסום, שיווק, או מסחר, אלא בהסכמתך המפורשת.

אם את/ה מרגיש/ה כי פרטיותך נפגעה, הרי שתוכל/י לפנות אלינו בכתב, בדואר אלקטרוני או טלפונית, ואנו נבדוק תלונתך. אנו נטפל בה בתוך 14 ימים מיום קבלתה, ונדווח לך על תוצאות הבדיקה. ככל שהבדיקה לא תספק את רצונך, לא יפגעו זכויותייך על פי דין. 

אנו שומרים לעצמנו את הזכות לעדכן את מדיניות הפרטיות מעת לעת. אולם, עדכון למדיניות הפרטיות בצורה שתאסוף יותר מידע או תשתמש במידע בצורה לה לא נתת את הסכמתך בעת החתימה על מדיניות זו לא תחול רטרואקטיבית, ותדרוש הסכמה מפורשת שלך. מנגד, עדכון במדיניות הפרטיות שיגן על פרטיותך יותר ותצמצם את השימוש במידע שלך לא ידרוש את הסכמתך המפורשת, אלא די יהא בעדכון.

תפריט נגישות