הדרישה הראשונית של הרבנות לבירור יהדות הייתה חסרת שחר, משם זה רק הלך ונעשה מוגזם יותר. לנה שוברת את מחסום השתיקה סביב בירורי היהדות ברבנות, ומספרת למה החליטה לא להזמין את הרבנות לחתונה שלה.
תכירו את סיפור אי-החתונה שלי.
כלומר, כמעט החתונה.
כלומר, אולי החתונה אבל לא דרך הרבנות.
זה דווקא התחיל אופטימי, הסתכלתי במראה, נזכרתי שעם הפרופיל המרשים שלי (באמת, יש לי מלא אף), מבט אחד של הדיינים והם יאשרו את יהדותי בשניה וחצי. כיתתי את רגליי לאלבומים המשפחתיים והפעלתי את אמא ששאלה למה שאעשה את זה לעצמי אבל הלכה לחפש וחזרה עם לא פחות משלושים ושמונה תמונות ומסמכים לאורך הדורות, כולל הקבר של סבתא רבא דביירה שהועלתה מהאוב כדי להוכיח עוד קצת. בנוסף מסמכי עדים מיד ושם עם כל קרובי המשפחה שהלכו למקלחות ובעזרת האנשים החביבים בשורשים שבאמת טרחו ועשו מעל ומעבר לעזור בסיטואציה ממחוזות האבסורד הזאת.
כנראה שעשיתי עבודה טובה מספיק, כי בבית הדין הרבני כל כך הופתעו מהפלא היהודי ואפילו לא הצליחו להפריך את התעודות והקשר המשפחתי, היו חייבים להביא אותי לדיון כדי לחזות במעוז היהודיות הזה.
היהדות של כולם אושרה, אמא שלי, סבתא שלי, העז של סבא רבא סלומון.
של כולם חוץ ממני.
ההורים שלי ילדו אותי בגיל מבוגר ולכן אוטומטית פיקפקו בכך שהם ההורים שלי. גנבו אותי מהצוענים? מצאו אותי בזבל? כל תאוריית קונספירציה אחרת שטובה לכם.
אז הגעתי לבית הדין הרבני שוב, פגשתי שני דיינים חביבים שביקשו שאשתף אותם בתכונות שיכולות לקשר אותי ל(ספק) הוריי.מסתבר שזה לא היה מספיק משכנע כי שני המכובדים לא הצליחו להגיע להחלטה לבד משל הם גבר אבוד בסופר ואשתם לא עונה לטלפון להחליט אם לקנות את מרכך הכביסה הצהוב או הכחול. אבל חבל, דיין שלישי לא היה בנמצא כי לא התאים לו להגיע לעבודה באותו היום…
אז ארבעה שבועות לפני החתונה אני היהודייה של שרדינגר ועם קצת מזל אולי נגלה שההורים האמיתיים שלי עשירים.
אחרי שההורים שלי ויתרו על חצי יום עבודה שלהם וישבו כל אחד בחדר אחר כדי שלא יתאמו גרסאות לגבי מתי נולדתי והאם ינקתי, יהדותי אושרה.
ככה או ככה – החלטנו שלרבנות לא תהיה דריסת רגל בחתונה שלנו. בגלל שבכל מקרה חשובה לנו חתונה אורתודוקסית, בפוקס מטורף ראינו פוסט בפייסבוק על חופות וזה נראה תפור בול!
צילום: אנה וליצ'קו
שוחחנו עם עורך החופה וקבענו איתו פגישה – ואז הודיעו שמדינת ישראל נכנסת לסגר. סגר שנופל על תאריך החתונה.
הכל התחיל בכך שאני ובעלי (בזמנו בן זוגי) החלטנו שיהיה לנו טקס מסורתי על פי ההלכה – כמה שיותר קרוב לחתונה ברבנות. חשוב לציין, שאין באפשרותנו להתחתן דרך הרבנות. המסמכים שמעידים על היהדות של סבתא שלי אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה. אני יהודיה כהלכה – אבל בלי תעודות. הסיפור הזה מוכר להמון זוגות – במיוחד לכאלו שעלו מברית המועצות.אחרי שבדקנו כמה אפשרויות, הבנו שבארגון 'חופות' יודעים להתמודד הלכתית עם המחסור במסמכים, ובאופן הוגן שהיה מקובל עלינו. אמונה שמלווה את הזוגות ב'חופות' ענתה לפנייתנו באדיבות ובמהירות, ובשל קוצר הזמן – כבר באותו הערב ערכנו איתה פגישה בזום. היא הסבירה לנו לגבי המשך התהליך והמסמכים הנדרשים, והתחילה לחפש לנו את הרב המתאים. מאותה השיחה הראשונה ולאורך כל הדרך אמונה תמיד הייתה זמינה ונתנה שירות מעל ומעבר למצופה.שוחחנו עם עורך החופה וקבענו איתו פגישה – ואז הודיעו שמדינת ישראל נכנסת לסגר. סגר שנופל על תאריך החתונה. לאחר חשיבה קצרה בעלי ואני החלטנו להתחתן לפני הסגר. מה שאומר- לתכנן את החתונה בארבעה ימים. השאלה הכי גדולה שהטרידה אותנו – האם יהיה לנו רב? הרב שתואם לנו לא היה זמין בתאריך החדש, וכבר באותו היום ארגנו לנו רב אחר.פגשנו את הרב בזום כמובן. הוא היה נחמד וסבלני והסביר במפורט על השלבים השונים במעמד החופה, תוך התחשבות בבקשות וברצונות שלנו. בשיחה מעניינת ועניינית סגרנו את כל הדברים.בערב החתונה זכינו לפגוש אותו גם במציאות – ממש חצי שעה לפני הטקס. כן, לקחנו סיכון, אבל זה היה שווה!הוא הכין את הכתובה וערך את החופה בדיוק כמו שביקשנו. היה מרגש מאוד! שמחנו שהוא נענה לבקשתנו להישאר להמשך הערב ולשמח אותנו בחתונה עצמה. גם ההורים שמחו לקבל ממנו יחס אישי.בזכות ארגון "חופות" הצלחנו להתחתן כהלכה גם כאשר הרבנות הפקירה אותנו.אנו שמחים שמצאנו אתכם ומברכים שתמשיכו לעזור לעוד ועוד אנשים להגשים את החלום שלהם.
בדרך לחתונה – עוברים ב'חופות'!
היא חילונית, הוא דתי, ויחד הם הצליחו להרים את חתונת החלומות שלהם בימים לא פשוטים של קורונה
צילומים: הדר בשארי
נעים מאוד, אנחנו נעם ונתנאל. הכרנו בשירות הלאומי – לפני תשע שנים. אנחנו חולקים הרבה דברים במשותף, למשל תחומי עניין דומים – שנינו עוסקים בתרבות ואמנות: נעם יוצרת צלמת ועורכת, ונתנאל שחקן ויוצר. לשמחתנו, יש גם הבדלים ביננו. אחד מהם הוא הדת. נעם חילונית (אגנוסטית אם ממש רוצים לדייק) ונתנאל דתי (על הרצף הדתי, כמו שאומרים בירושלמית). לשנינו היה חשוב להתחתן בצורה שיוונית, ועם זאת לכבד את המשפחות שלנו. היה ממש ברור לנו שאנחנו לא רוצים להתחתן דרך הרבנות, מוסד שנוגד את דרך החיים והעקרונות שלנו, ואפילו מרחיק אנשים מהדת ומהתרבות היהודית. לנתנאל היה חשוב להתחתן בצורה אורתודוקסית-הלכתית, ולכן חיפשנו ומצאנו את ארגון חופות. כבר בפגישה הראשונה, הבנו שהגענו למקום הנכון, מקום שמבינים בו את הצרכים והרצונות שלנו.
התארסנו בסוף 2019, ותכננו להתחתן במאי בחתונה גדולה ושמחה עם הרבה אורחים מחו"ל ובני משפחה. חודש לפני החתונה הבנו שהקורונה לא תאפשר את התוכניות שלנו, וקיווינו שדחייה של כמה חודשים תעזור, אבל החודשים עברו והבנו שהמצב לא משתנה – המשפחה מחו"ל לא תוכל להגיע, וחתונה גדולה זה דבר שאנחנו לא יודעים מתי יתאפשר. החלטנו שלא משנה מה – אנחנו מתחתנים. אם נצטרך לעשות את זה רק שנינו עם רב ושני עדים – זה מה שיהיה. פתאום הבנו – זה לא בשליטתנו. אנחנו לא מחליטים על הקורונה, אבל אנחנו יכולים לנצל את היתרונות שהמצב הזה מזמן לנו. ברגע שהבנו שמה שיהיה יהיה, שחררנו את חוסר הוודאות וירדה לנו אבן מהלב. חתונה קטנה וצנועה זה מה שעמוק בפנים הכי רצינו, והשתדלנו ללכת עם הידיעה שמה שיהיה – יהיה מצוין לנו.
אם כבר חתונת קורונה, למה לא לעשות אותה באמצע יער, עם אנשים שבאמת קרובים לנו, מוזיקה, אוכל ואווירה טובה? וכך היה. גייסנו אנשים קרובים ומשפחה נפלאה שעזרו לנו לאורך כל הדרך, ובסוף החתונה הייתה באמת נפלאה ומשמחת לב ונפש. התהליך היה מעולה גם לזוגיות שלנו. הצמצום גרם לנו לעשות את חתונת החלומות שלנו מבלי לדעת שעל זה חלמנו.
בדרך לחתונה – עוברים ב'חופות'!
מה עושה זוג שחשוב לו להתחתן כדת משה וישראל, אבל לא מוכן לעשות את זה דרך הרבנות הראשית? מיזם 'חופות' הופך להיות הכתובת המרכזית של אלו שמחפשים שילוב בין חתונה כהלכה – ובין החופש לבטא ערכים נוספים מתחת לחופה.
צילומים: WOW Photographer
כשהחלטנו להתחתן, היו לנו הרבה מחשבות ולבטים בקשר לטקס עצמו ואיך הוא ייראה. לא רצינו להתחתן דרך הרבנות מסיבות אידאולוגיות פוליטיות, אבל כן רצינו להתחתן בטקס יהודי אורתודוקסי.
בגלל שאנחנו לא בדיוק מומחים להלכה או למשפט, היינו זקוקים להכוונה. חששנו שיהיה לנו קשה למצוא רב שיוכל לחתן אותנו בדרך שמתאימה לנו (ולהורים…), אבל למרבה המזל – פחות מחודש אחרי שהתארסנו ארגון 'חופות' הודיעו שהם מתחילים לפעול ולהיפגש עם זוגות.
אז תודה רבה לכל הצוות של 'חופות'! ותודה מיוחדת לרב יהודה שרבי – שבזכות התרומה והידע שלו היה לנו טקס מרגש ובדיוק כמו שרצינו.
בדרך לחתונה – עוברים ב'חופות'!
המהות של הרבנות, והמשמעות הנלווית לנשיאה בתואר הזה: הדברים המלאים של הרב אהרון ליבוביץ, בטקס קבלת פרס 'ישרות' למנהיגות תשע"ט, במסגרת אירוע ההסמכה לרבנות של תלמידי הרב דניאל לנדיס.
סבי היה רב, אבי הוא רב, ואם הייתם שואלים אותי בתור ילד מה אהיה כשאגדל, הייתי עונה שאין לי מושג – אבל בטוח לא רב. הוסמכתי לרבנות בשנת 1995 על ידי הרב שלמה ריסקין והרב חיים ברובנדר. התכנית היתה להיות ר"מ – רב מלמד, ואמרתי לעצמי אז – שלעולם לא אהיה רב בית כנסת. בשנת 2004 מוניתי לרב קהילת 'קול רנה' בנחלאות. במבט לאחור, אולי הייתי צריך לעשות התרת נדרים לפני הכניסה לתפקיד. כיהנתי שם שש שנים.
מצאתי ייעוד, וגיליתי שרבנות בעיקרה אינה כהונה דתית, רבנות היא מנהיגות.
הרב אהרון ליבוביץ. צילום: אביר סולטן
מברקלי בארה"ב – למחאת הדיור הציבורי בגן הסוס בירושלים
גדלתי בברקלי קליפורניה, בירת האקטיביזם, אבל בשנת 2011, בעצם בתשעה באב תשע'א – בעיצומה של מחאת הדיור והדרישה הציבורית לצדק חברתי, הפסקתי רק לבכות על חורבן – והתחלתי לעשות. נולדתי כאקטיביסט. לידה שהביאה למינוי למועצת העיר ירושלים וליסוד של ארגון 'השגחה פרטית'.
אני זוכר את יום הלוויה של הרב עובדיה יוסף, כשנתיים אחרי אותו תשעה באב. התלבטתי אם ללוות את ארונו של פוסק יחיד בדורו, אדם שהערכתי מאוד את פועלו ההלכתי – ונרתעתי ממורשתו הפוליטית. תוך כדי ההתלבטות הרגשתי פתאום אחווה גדולה גם לדמות הפוליטית, רב אשר הבין כמוני שרב הוא מנהיג, וזה לעתים מחייב עשייה פוליטית. בחרתי ללוות את ארונו לפחות ה' אמות: ד' אמות של הלכה, ואמה אחת של אחווה מקצועית. רבנות, הנהגה, היא לא רק בשימור הקיים – אלא בקידום מה שצריך להיות. ואי אפשר להפוך חזון למציאות בלי להתייחס למישור הפוליטי, ולחוק.
יש לנו כאן הערב שנים עשר רבנים ורבניות חדשות מולנו, ואני רוצה להתעכב על שתי שאלות – מהו מקור הסמכות של רב? ואיך מגיבים למשקעים שנדבקו לתואר הזה בימינו?
יש על מי לסמוך?
אז מהם המהות והתוקף של התואר שניתן כאן היום, ומאין הוא שאוב?
בבבלי ראש השנה כה עמוד ב, כתוב 'אפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים'. השאלה בימינו, היא מי ממנה פרנס על הציבור? למשל האם המינוי הציבורי של הרבנות הראשית לישראל מחייב את הציבור מבחינה הלכתית, 'אפילו יגידו לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין', אם כן, אני בוודאי נמצא בבעייה. ובהסתכלות סביב – אני לא לבד.
מקס וובר הבחין בשלושה מקורות של סמכות – מסורת, אישיות, וחוק. אין חוק המגדיר את הקריטריונים לרישוי לפסוק הלכה. לחלק מכם יש כריזמה, והיא יכולה להקנות לכם סמכות, אבל לא לכל רב יש את זה. הסמכות של המסורת אינה הצד החזק של הציבור הפרוגרסיבי הליברלי. חנה ארנדט אמרה שסמכות נבחנת כאשר היא אינה נזקקת לכפייה או שכנוע. הציבור שלנו לא יקבל כפייה ולא יוותר על שכנוע, אז אם כן מהי סמכותם של הרבנים שלנו?
ברור לי שמקור הסמכות של הרבנות שלנו היום הוא בעיקרו אישי וקהילתי. הרבנות אינה יונקת את סמכותה מהגורם המסמיך, גם אם הוא כידידי הרב דני לנדס, תלמיד חכם, לב ענק, ואיש חזון. סליחה הרב דני, העובדה שאתה סומך אותם – היא חסרת משמעות אם לא יהיו אנשים וקהילות שיסמכו עליהם.
זאת המשמעות של סמיכה בימינו, לא שהסמיכו אותנו, אלא שסומכים עלינו. ועל איזה סוג של רב אפשר לסמוך? רב שיהיה שם עבורי, עבור הקהילה שלי, עבור הדור שלי. בהמשך אותה סוגיה במסכת ראש השנה הגמרא ממשיכה – 'ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם' – וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו ואומר (קהלת ז, י) אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה: יפתח בדורו כשמואל בדורו, בדורו.
"הדת זוכה להשפעה – כשהיא מוותרת על הכוח"
הסוגייה השנייה שאני מבקש להעלות כאן, היא ביחס למשמעות הנלווית לנשיאה בתואר רב או רבנית.
צפויה לכם עבודה קשה – והסיכוי היחיד שלכם להצליח בה באמת וביושרה – הוא רק אם תבססו את ההנהגה שלכם על יהדות מבחירה – ורק אם תרחיקו את עצמכם מכזו המבוססת על שררה.
הדת זוכה להשפעה – כשהיא מוותרת על הכח, כתב הרב ג'ונתן זקס. במציאות בה הקשר בין הרבנות והרשות מעוגן בחוק, במציאות בה רב ראשי לשעבר עשה בתואר שלו שימוש כדי לקבל שוחד, במציאות בה רב העומד בראש מוסדות בני-עקיבא עשה שימוש בתואר שלו בכדי להגן ולתת רוח גבית לרב אחר – שעשה שימוש בתואר שלו כדי לפגוע מינית בתלמידים, במציאות בה הרבנות הראשית הפכה שם נרדף לגזענות, שחיתות וסיאוב, במציאות הזאת – לכם, בעלי ובעלות הסמיכה הפרטית והלא-מוכרת על-ידי רשויות המדינה, יש עבודת קודש כפולה ומכופלת לעשות.
All eyes are on you.
במקום לרטון על מה שרע – תייצרו בעצמכם מציאות רבנית אחרת. טובה, ונכונה יותר.
אחרי הכל – מה אני יודע?
ולכן, מוסמכים ומוסמכות יקרים ואהובים, אני רוצה לחלוק אתכם כמה דברים שלמדתי בדרך, כדי שיסמכו עליכם:
סמואל ג'ונסון אמר:
Integrity without knowledge is weak and useless
'יושרה ללא ידע – היא חלשה וחסרת תועלת'. הדור צריך אותנו בשאלות הקשות. בשביל זה חייבים ללמוד תורה ולדעת. אל תפסיקו ללמוד, בעוד עשר שנים אתם יכולים להיות במדרגה אחרת, בעוד עשרים שנה אתם יכולים להיות לא רק רבנים אלא תלמידי חכמים ופוסקי הדור. ואז ג'ונסון המשיך ואמר:
and knowledge without integrity is dangerous and dreadful
'ידע ללא יושרה הוא מסוכן ומחריד'. לדעת תמיד גם מה לא יודעים, זאת גם יושרה. אני מברך אתכם שלכם יהיו רבנים שאתם סומכים עליהם. בחיוג מהיר בסלולרי. הרב לנדס ימשיך להיות נכס יקר עבורכם.
לא לתת לפחד לנהל אותנו. פחד שומר עלינו, אבל הוא גם יכול לפגוע בנו. צריך לפחד לומר או לעשות דבר לא נכון, אבל צריך גם לפחד מלא לאמר, או לא לעשות את מה שנכון. לזה קוראים יראת שמים, וגם היא חלק מהיושרה.
לא להיות יותר מצעד או שני צעדים לפני הציבור, ולא לאבד קשר עין עם המיינסטרים. הכלל הזה שומר עלינו ומאפשר לנו להמשיך ולהשפיע על העם באופן בר קיימא, ומבלי להיתקע בקצה.וכמובן – כל אחד ואחת חייבים לזהות את הציבור שלהם ואת המיינסטרים שאליהם הם מתייחסים.
כדי להיות סוכני שינוי – דרושה אמת, וזה מחייב עיסוק בשינוי עצמי. נלסון מנדלה אמר את זה –
The first thing is to be honest with yourself. You can never have an impact on society if you have not changed yourself. Great peacemakers are all people of integrity, of honesty, but humility
'הדבר הראשון הוא להיות אמיתי עם עצמך. לעולם לא תוכל להשפיע על החברה עם לא עשית שינוי בתוך תוכך. מחוללי שלום גדולים הם כולם בעלי ישרות, אמיתיות, אבל – ענווה". כתזכורת לכל הנקודות למעלה אני אומר לעצמי משפט קצר ופשוט כמה פעמים ביום: "אבל אחרי הכל – מה אני יודע?".
לאן כל זה מוביל?
עם ישראל תמיד היה מחולק לשבטים, ואנחנו עדיין כאלה. השבט שלנו, הוא שבט קטן יחסית. זה בסדר, הוא יגדל, כי הוא אמיתי. אבל אחד מהאתגרים שלנו היום הוא לבנות קהילה, וציבור. לכן הנוכחות של כל אחד ואחת מהנוכחים היא חשובה. כדי למנות פרנסים על הציבור צריך ציבור. לכן אנחנו חייבים לחזק אחד את השני, אני עומד כאן כדי לחזק אתכם. אותך הרב דני ידידי, את חברי הנהלת 'ישרות', ואת התלמידים והמסמכים. אתם עושים מלאכת קודש ואנחנו מאחוריכם וסומכים עליכם.
אני רוצה לומר תודה לכם על החיזוק שנתתם לי היום בפרס המיוחד הזה. אני רוצה לציין גם את כל העובדים של השגחה פרטית וחופות, אז והיום, את חברי ההנהלה, ואת אשתי מרים והילדים שלנו. עשינו את זה ביחד ונמשיך לעשות.
לאן זה יוביל? מבחינתי, הדרך ברורה. אני רואה סימני השגחה פרטית בכל שלב ושלב בפעילות שלי.
אבל אחרי הכל, מה אני באמת יודע.
תודה.
הרב אהרון ליבוביץ, מנכ"ל 'השגחה פרטית', על מטרות הארגון והמשמעות החברתית של חתונה דרך 'חופות' (זמן קריאה: 2 דק')
לצפייה ו/או קריאה של הפרק הבא – לחצו כאן
שלום, אני הרב אהרון ליבוביץ, ראש ארגון 'השגחה פרטית' שמפעיל את מיזם 'חופות'.
לפני שאתם צוללים אל הפרטים הספציפיים כמו מה המשמעות של להתחתן מחוץ לרבנות, ואיך זה עובד דרכנו ב'חופות', אני רוצה להסביר ממש בקצרה לאן הגעתם – ומי אנחנו בכלל.
'חופות' הוא בעצם המיזם השני המשמעותי של 'השגחה פרטית' – עמותה, ארגון ללא כוונות רווח, הפועל בתחום דת ומדינה. את הארגון הקמתי בשנת 2012, כרב קהילה בירושלים, במטרה לשבור את המונופול של הרבנות. אחרי 6 שנים של הובלת מאבק הכשרות – הצלחנו לפתוח את השוק בארץ לתחרות, ועברנו להתמקד בתיקון הבא: חתונות. בבסיס הפעילות שלנו עומדת התפיסה לפיה יש להפריד בין ההלכה והחוק, ויש לעודד תחרות ומגוון בכל הנוגע לשירותי דת בישראל. אנחנו מאמינים שאחרי עשורים של קיפאון וריקבון בחסות הסטטוס-קוו, התיקון והשינוי יגיעו קודם כל מלמטה למעלה. מהשטח. בהתאם, הקמנו מערך חתונות פרטי – הלכתי, איכותי, שירותי, אחראי – ואמין.
יהדות בלי בחירה – היא כמו זוגיות בלי אהבה
מעבר לתוקף ההלכתי, לחתונה דרך 'חופות' יש גם משמעות חברתית אדירה, וכל זוג שמתחתן דרכנו – בעצם עוזר לקדם את השינוי. אנחנו ב'השגחה פרטית' מאמינים שמציאות טובה והוגנת יותר עבור הזוגות – תתקיים רק אם נביא אותה בעצמנו. רק אם נייצר חלופה ראויה ושפויה לשירותי הרבנות – נגיע למצב בו זוגות לא יצטרכו להיתקל במדיניות בדלנית ו/או גזענית בדרך לחופה.
כח משחית, וכח מוחלט משחית באופן מוחלט, ולכן אין מה להתפלא שהמונופול של הרבנות הראשית הצליח לקלקל את השורות ולהרחיק זוגות רבים מנישואין כדת משה וישראל. לעומת זאת, אנחנו ב'חופות' מאמינים שיהדות בלי בחירה היא כמו זוגיות בלי אהבה – ושבשום פנים ואופן אסור לבסס את היהדות על כפייה.
בעוד רגע תתחילו להכיר את הצוות שלנו – קבוצה של סוכני שינוי מסורים למטרה, נשות ואנשי מקצוע מעולים, רבנים ורבניות הסבורים שלאף אחד אין מונופול על היהדות – ושנמצאים כאן בשבילכם. אני רוצה לברך אתכם על הבחירה שלכם, ולאחל לכם המון אהבה, והמשך חיי זוגיות יפים ומצמיחים.
טוב שבאתם – ובהצלחה! ביחד – נייצר כאן מציאות טובה יותר.
רבקה ארביב, מנכ"לית 'השגחה פרטית' (ע"ר) מסבירה מה המשמעות של חתונה הלכתית מחוץ לרבנות, איך זה עובד, ומה צפוי לזוגות שפונים אלינו (זמן קריאה: 5.5 דקות)
לצפייה ו/או קריאה של הפרק הבא – לחצו כאן
היי חברות וחברים, כיף שאתם מתעניינים בחתונות שלנו!
ב'חופות' אנחנו מבקשים לשרת זוגות שחשוב להם להתחתן כהלכה, ושברור להם שהם רוצים חופה כדת משה וישראל, אבל לא דרך הרבנות. זה או כי הרבנות הראשית חוסמת אותם ומונעת מהם להתחתן כהלכה מסיבות לא מוצדקות, או שהם פשוט לא מוצאים את עצמם ברבנות הראשית, לא מסתדרים עם המערכת הזו, לא מזדהים איתה, ורוצים לחפש דרך שיותר תתאים לעולם הערכי שלהם.
חשוב לי להגיד כבר בהתחלה, שהחתונות אצלנו הן מאה אחוז מבחינת היהדות וההלכה, אבל לא מוכרות על ידי המדינה. לכן, לזוגות שלנו יש שתי אפשרויות:
- להישאר זוג לא מוכר – מה שנקרא בשפה המשפטית "ידועים בציבור". ידועים בציבור זכאים לרוב הזכויות והחובות של זוגות נשואים, אבל המעמד שלהם הוא לא מעמד רשמי מתוקף חוק, אלא נובע מאורח החיים המשותף שלהם. הפסיקה המשפטית קובעת שזוג שמקיים אורח חיים של זוג נשוי אך אינו רשום ככזה, הוא שווה מעמד לזוג נשוי.
- במקביל לטקס החופה דרכנו, או הכי טוב, לפניו – להתחתן אזרחית בחו"ל, ועם החזרה ארצה – להסדיר רישום במשרד הפנים. זוגות שנרשמים כנשואים במשרד הפנים לא עוברים דרך הרבנות הראשית אבל המעמד שלהם זהה לזה של כל זוג נשוי אחר בישראל. מתוקף כך, זוג כזה שירצה להיפרד ולהתיר את הקשר יחוייב לסדר גט בבתי הדין של הרבנות הראשית.
זה המקום להגיד, שבגלל שהזוגות שלנו מתחתנים כדת משה וישראל, חשוב לנו לוודא שאם חס וחלילה מי מהם יחליטו להיפרד – הם ידאגו לסגור את המעגל. כמו שהם בחרו להיכנס לקשר כהלכה וכדת משה וישראל, כך הם גם ידאגו להתיר את הקשר כהלכה, ולערוך גט, בין אם המדינה הכירה בהם כזוג נשוי ובין אם לא.
למה זה חשוב לנו? כי פרידה בלי סידור גט עלולה להביא למצב של ממזרות, וחלק מהאחריות החברתית וההלכתית שלנו היא לצמצם ככל הניתן היתכנות של מצב כזה, לכן, בכתב ההתחייבות עליו הזוגות שלנו נדרשים לחתום, מופיעות הוראות ברורות מה יידרש מהם במקרה של פרידה. זוג שנשאר בסטטוס ידועים בציבור – יוכל לבחור בין סידור גט בבית דין פרטי שהוסכם על ידינו או בבית דין מטעם הרבנות. וזוג שנרשם כנשואים – כאמור, יהיה חייב על פי חוק לפנות לבתי הדין של הרבנות הראשית.
'ידועים בציבור' או נשואים אזרחית?
אני לא עו"ד, אבל על קצה המזלג, אני יכולה לספר לכם כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשמחליטים אם להיות ידועים בציבור או להירשם כנשואים:
- בגלל שהמעמד של ידועים בציבור אינו מעמד רשמי, זוגות ידועים בציבור צריכים לקבל את ההכרה מכל גורם בנפרד. לצורך כך יש תצהיר משפטי לידועים בציבור, שחותמים עליו בנוכחות עורך דין, ואותו אפשר להגיש לגורמים הרלוונטיים – בביטוח לאומי, בבנק, במשרדי הממשלה, באוניברסיטה – כל גורם שאתם זקוקים להכרה שלו.
- בהמשך לכך, בגלל שהמעמד של ידועים בציבור הוא אינו מעמד רשמי, הוא לא תקף בחו"ל – וברוב המקומות אי אפשר על בסיסו להוציא ויזת בן זוג או אזרחות של בן או בת הזוג שלכם.
- חשוב שתדעו שההמלצה של הייעוץ המשפטי שלנו היא כן להירשם כנשואים במשרד הפנים, ויותר מזה – לעשות את זה מראש – לפני החתונה שלכם בארץ. ההמלצה הזו נובעת מהמצב החוקי ההזוי בארץ, בו ב-2013 נקבע בחוק שמי שמתחתן ולא דואג לרישום הנישואין שלו הוא עבריין פלילי שדינו עד שנתיים מאסר. מאז שהחוק הזה נחקק היו אלפי חתונות מחוץ לרבנות, ואף זוג או רב לא יושב בכלא, בין היתר בגלל שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שהחוק מעורפל ואי אפשר לאכוף אותו. מודל הפעילות שלנו נבנה כך שהוא מרחיק גם את הזוג וגם את עורך החופה מהתחום הפלילי, אבל לצד זה ההמלצה של הייעוץ המשפטי שלנו לזוגות שחשוב להם להיות בטוחים לחלוטין – היא להסדיר את הרישום כנשואים מראש.
אנחנו נשמח לעזור לכם בין אם אתם בוחרים להיות ידועים בציבור ובין אם אתם בוחרים להירשם כנשואים, אבל בסוף זה שלכם – תתייעצו עם גורמים משפטיים שמומחים לזהתבררו, תקראו באינטרנט, תבררו עם חברים, ותבינו מה מתאים לכם ומה הכי משרת אתכם.
אז איך זה עובד אצלנו? מה צפוי לכם בתהליך מול ׳חופות׳?
השלב הראשון הוא פגישת היכרות. בפגישה אני אכיר אתכם ואתם תכירו אותנו, ויחד נבין אם יש חיבור אמיתי בין מה שאתם מחפשים וצריכים, למה שאנחנו עושים. במהלך הפגישה ננסה להבין מי מעורכי החופות שלנו הכי מתאים לכם, מבחינת סגנון, מנהג ותפיסה הלכתית. יש לנו צוות מובחר של מסדרי קידושין. עורכי החופות שלנו כולם רבנים ורבניות מוסמכים, פוסקי הלכה, שמסורים למאבק למען חופש הבחירה. הם אלו שמלווים את הזוגות שלנו באהבה ובשמחה לחופה. חשוב לנו למצוא לכם את האדם הנכון לרגע המשמעותי הזה. הפגישה קורית אצלנו במשרד, או אצלכם, בשיחת וידאו מהמחשב בבית שלכם או בעבודה. בפגישה גם נעביר לכם את המסמכים שנצטרך מכם כדי להמשיך בתהליך.
השלב השני הוא שיעורי הבית שלכם – להבין מה המסלול המתאים לכם, ואם אתם רוצים להמשיך בתהליך ולבחור בחתונה דרכנו, לשלוח את כל המסמכים הנדרשים בחתימתכם. חלק מהמסמכים דורשים אימות חתימה על ידי עו"ד על מנת לחזק את התוקף שלהם. כל עו"ד יכול לחתום לכם – מישהו משלכם, או מישהו מעורכי הדין המתנדבים שלנו. ברגע שהמסמכים שלכם אצלנו, נוכל לשריין לכם את התאריך ואת האדם שיערוך את החופה שלכם, ואז תפגשו אותו או אותה כדי להכיר, ללמוד יחד את סדר החופה ולהתאים אותו לרצונות שלכם במסגרת ההלכה. הפגישה עם עורך החופה היא השלב השלישי והאחרון לפני החתונה שלכם.
נפגש בשמחות!
***
לחזרה אל הפרק הקודם – לחצו כאן
עו"ד ניצן כספי-שילוני מ'מרכז צדק לנשים' מסבירה על מעטפת ההגנה לזוגות המתחתנים דרך 'חופות', ועל ההסכם למניעת סרבנות גט ועגינות (זמן קריאה: 3 דק')
לצפייה ו/או קריאה של הפרק הבא – לחצו כאן
אף זוג לא מתחתן מתוך מחשבה שייפרד בעתיד, אבל כל זוג אחראי, שאוהב באמת, חייב לוודא מראש שאם זה יקרה – הפרידה תיעשה באופן השוויוני וההוגן ביותר. זה אולי יכול להישמע קצת מוזר לדבר על האפשרות של גירושין עם זוג שבכלל עדיין לא התחתן, אבל אם כבר משקיעים כל כך הרבה זמן בבחירת אולם, טבעת, דיג'יי, אורחים ותפריט – כדאי גם להקדיש תשומת לב להיבטים שאם נתייחס אליהם היום – פשוט נמנע מעצמנו את הסיכון של עוגמת נפש עתידית.
אז שלום, אני עו"ד ניצן כספי שילוני מ'מרכז צדק לנשים', ארגון שאחת המטרות שלו היא לקדם פתרונות יסודיים לבעיית העגינות וסרבנות הגט, ולמצוקת הממזרות. חשוב לדעת שחלק גדול מסיפורי האימים שאנחנו שומעים על סחטנות וסרבנות גט – היו יכולים להימנע אם הזוג היה דואג להגן על עצמו מראש מפני המקרים האלו.
מי שעולה לכביש עם רכב בלי ביטוח – נחשב לחסר אחריות, ובאותו אופן – זה חסר אחריות מצד זוג להתחתן כדת משה וישראל בלי שיש להם הסכם למניעת עגינות סרבנות וסחטנות גט. לכן, כחלק מהפעילות שלנו, ניסחנו הסכם שבא לצמצם באופן מאוד משמעותי את ההיתכנות של סרבנות גט, ולהילחם בתופעה החברתית הפסולה הזו. ההסכם הזה, הסכם 'בצדק ובהגינות', אומץ על ידי 'חופות' בתור דרישת חובה מכל מי שמתחתנים דרך המיזם, כחלק ממעטפת ההגנה על הזוגות. ומה כולל ההסכם, עליו תצטרכו לחתום בנוכחות עו"ד שיאשר את החתימה שלכם?
קודם כל, יש בו הסכמה מראש על הפרדה בין עניינים הלכתיים שידונו בבית דין רבני – כלומר, הגט עצמו, ובין עניינים נלווים שאינם הלכתיים – כמו מזונות, רכוש, משמורת וכד' – שידונו אך ורק בבית משפט לענייני משפחה ע"פ החוק האזרחי, ולא בבית דין רבני ע"פ חוקי ההלכה. בהמשך, ישנה גם הסכמה לפיה אם אחד מהצדדים בזוגיות רוצה לפרק את החבילה – אז הצד השני צריך להסכים לתת לו או לקבל ממנו גט, תוך פרק זמן מקסימלי של שנה.
מה קורה אם אחד הצדדים לא עומד בתנאי ההסכם?
במקרה כזה על הצד המפר, הצד שמסרב להשלים את הליך הגט ההלכתי – וזה לא משנה אם מדובר על הגבר או על האישה, לשלם לצד השני סכום גבוה של כסף, באופן מתמשך ועד לסידור הגט. למעשה, החתימה על ההסכם מייצרת עבור שני הצדדים בזוגיות תמריץ כלכלי משמעותי להימנע מסרבנות גט. זה פשוט מאוד הופך את כל הקטע של הסחטנות והסרבנות – ללא משתלם.
ואיך אני יודעת שההסכם באמת מייצר הגנה אפקטיבית? כי למרות שספציפית ברבנות הראשית לישראל לא מעודדים זוגות לחתום על הסכם כזה, מחוץ לישראל זה דווקא נחשב להסכם מאוד מקובל – ובחלק מהקהילות היהודיות והמדינות – כמו ארה"ב למשל – רבנים פשוט יסרבו לחתן זוג שלא מגן על עצמו מפני סרבנות גט. ההסכם הזה, תעודת הביטוח נגד סרבנות גט ועגינות, מוכיח את עצמו בכל מקום בו עושים בו שימוש – ועוזר לצמצם באופן מאוד משמעותי את התופעות החברתיות שהוא נועד למנוע.
להסכם יש חלק נוסף – "שטר התנאה" – שהמשמעויות שלו הן הלכתיות נטו, ולא משפטיות, והוא נועד לתת מענה למקרים קיצוניים של עגינות. חותמים עליו יחד עם הכתובה, לפני החופה, ומסדר או מסדרת הקידושין שלכם ירחיבו על זה בפגישת ההכנה לקראת החופה.
אז שיהיה בהצלחה ובמזל טוב, ותדעו שאם התחתנתם עם הסכם 'בצדק ובהגינות' – קיבלתם את ההחלטה האחראית והנכונה ביותר שזוג אוהב יכול לקבל.
***
לחזרה אל הפרק הקודם – לחצו כאן
הרב קלמן פסח (צ'אק) דוידסון מסביר על המדיניות ההלכתית של מיזם 'חופות': מה מקובל ומה לא מקובל תחת החופה (זמן קריאה: 6 דקות)
שלום, אני הרב קלמן פסח – צ'אק באנגלית – דוידסון, ראש תחום חתונות ב'השגחה פרטית'. אצלנו ב'חופות' יש צוות מדהים של רבנים ורבניות מוסמכים, מורי ומורות הלכה אורתודוקסים, שעובדים עם כל זוג – כדי לעצב טקס שגם מתאים להשקפת העולם הערכית של החתן והכלה, וגם ייערך במסגרת ההלכה. אנחנו פה בשבילכם, ולרגע לא שוכחים שהחתונה היא היום הגדול של הזוג – ולא של הרב.
לא מעט שואלים אותי מהי המדיניות ההלכתית ב'חופות', והאמת היא שאפשר לתמצת את התשובה למשפט מנחה אחד: לא אומרים אסור על מה שמותר, ולא אומרים מותר על מה שאסור. כלומר, אנחנו עובדים ופועלים מתוך מחויבות הלכתית, פשוט מחוץ וללא קשר למדיניות ולהחמרות המיותרות של הרבנות הראשית.
"עשה לך רב"
חופות עובד כגוף ביזורי, בדיוק כמו שעבדו רבנים מאות ואלפי שנים – "עשה לך רב". בהתאם, יש בין עורכי ועורכות החופה שלנו קשת של דעות הלכתיות, וצוות המשרד ישמח להכיר אתכם יותר כדי לשדך לכם את עורך או עורכת החופה המתאימים ביותר עבורכם, אישית.
שיחת ההיכרות וההכנה בין עורך החופה והזוג היא השלב בו אפשר ורצוי להעלות את כל השאלות שיש לכם לגבי מה מקובל ומה לא מקובל לעשות בחופה, אבל בינתיים יש כמה סוגיות שחוזרות על עצמן מצד הזוגות ואפשר להבהיר כבר עכשיו:
כרבנים ורבניות המחוייבים להלכה ללא כל סטייה, אנחנו לא מוותרים על כתיבת כתובה כמיטב המסורת. יחד עם זאת, אין צורך לקרוא את הכתובה תחת החופה, ואם הזוג רוצה בנוסף לכתובה גם לנסח מסמך אישי בנוסח חופשי ולהקריא אותו במקום הכתובה – הוא מוזמן לעשות זאת.
כמו כן, אם זהו רצון הכלה – ניתן לערוך את הטקס גם בלי הינומה, ניתן לשבור את הכוס ביחד או לשבור שתי כוסות במקביל, הכלה יכולה לתת לחתן טבעת כסמל לשוויון והדדיות, נשים מוזמנות לברך בשבע הברכות, וכדומה.
על פי ההלכה, כלה צריכה לטבול במקווה לפני החופה, אבל זה לחלוטין עניין אישי בין הכלה ובין הקדוש ברוך הוא. אם הכלה מעוניינת בכך – נשמח לעזור לה ולהנגיש עבורה את הטבילה במקווה, אבל ב'חופות' לא מתערבים בנושא הזה ובטח שלא דורשים מהכלה לראות אישור טבילה מהמקווה כתנאי לעריכת חופה. ממש לא. בדומה, בחופות לא דורשים מהזוג לעבור הדרכת כלה ו/או חתן. גם כאן אנחנו נשמח לעזור בתיווך של הדרכת זוגות או הדרכת חתן וכלה למעוניינים בכך, אבל בשום אופן לא נדרוש זאת.
הרבה זוגות מגיעים אלינו בגלל הרצון שנשים, ובפרט הכלה, ייקחו חלק יותר פעיל ויותר שוויוני בטקס החופה.
ובכן, ברוכות הבאות!
רוב רובם של עורכי ועורכות החופה שלנו דבקים בגישה הלכתית המאפשרת זאת. שוב, אצלנו לא אומרים אסור על מה שמותר.
צילום: רוני ישראל
"מחפשים פתרונות לבעיות, ולא בעיות בפתרונות"
אנחנו כאן בעבור כל זוג הרוצה ויכול להתחתן כדת משה וישראל, אבל בראש ובראשונה – אנחנו כאן בשביל הזוגות שאין להם אפשרות אחרת. אני מדבר על אותם זוגות שנדחו על ידי הרבנות הראשית מסיבות שלתפיסתנו אינן מוצדקות. למשל, גרים שהתגיירו כהלכה אבל לא מוכרים על ידי הרבנות מסיבות פוליטיות. או, דור ראשון ושני לעולים חדשים שהינם יהודים לכל דבר ועניין – אבל הרבנות דחתה בעקבות היעדר מסמך כזה או אחר הנדרש מסיבות בירוקרטיות שאינן הלכתיות.
ב'חופות' אנחנו לא עוסקים בגיור, אבל אנחנו עובדים צמוד עם בתי דין פרטיים המגיירים על פי ההלכה ומציעים מסלול גיור ידידותי ושפוי בהרבה מזה הקיים ברבנות הראשית, והגיור שלהם לחלוטין מקובל עלינו. גם כאן, אנחנו סבורים שאין סיבה להרכין ראש בפני המדיניות הבדלנית והקיצונית של הרבנות הראשית. לאף אחד אין מונופול על היהדות.
כעיקרון, רבני ורבניות חופות מחפשים פתרונות לבעיות, ולא בעיות בפתרונות. בעבודה היומיומית שלנו אנחנו מתבססים על פסיקות קיימות של תלמידי חכמים, ובעת הצורך – גם מתייעצים עם רבנים בכירים כדי למצוא מענה נקודתי עבור זוג הזקוק לכך. אנחנו לא נערוך חופה לזוג שעל פי ההלכה לא יכול להינשא, אבל בד בבד – ברור לנו לחלוטין שלא כל מי שהרבנות מסרבת לרשום לנישואין – הוא אכן פסול חיתון. אם יש לכם ספקות לגבי הסטטוס שלכם – נשמח לשמוע את הפרטים ולראות אם ואיך ניתן להתגבר על המגבלות. שוב, אנחנו מחפשים פתרונות לבעיות, ולא בעיות בפתרונות.
"תעודת ביטוח למצבי קיצון בהם לא ניתן לקבל גט"
נושא אחרון שחשוב לי להעלות כבר עכשיו הוא הכלי ההלכתי הנקרא "תנאי בקידושין", כלי אשר אינו נמצא בקונצנזוס בקרב פוסקי ההלכה בדורנו – אך קיבל את הסכמתו של הרב דניאל שפרבר, ועשוי ממש להציל נפשות. מדובר במסמך שנלווה לכתובה המסורתית, ועליו חותם כל זוג המעוניין להתחתן דרך 'חופות'. המסמך הזה הוא כמו תעודת ביטוח למצבי קיצון בהם לא ניתן לקבל גט – כגון כאשר אדם נמצא בתרדמת קבועה, או כאשר הוא נעדר מבחירה או שלא מבחירה לתקופה ממושכת. החתימה על הכלי ההלכתי הזה בעצם תאפשר לאשה להשתחרר ממצב של עגינות.
לסיכום, רבני ורבניות חופות עומדים לרשותכם, ונשמח לעזור לכם להגשים חלומות ביום הגדול והקסום בחייכם.
ניפגש בשמחות!
***
לחזרה אל הפרק הקודם – לחצו כאן
תסתכלו עליי. כמו שאתם אולי יכולים לנחש, אני רב. יהודי, אורתודוכסי. אני עומד בראש קהילה מדהימה, מעביר שיעורי תורה, נושא דרשות, מייעץ בענייני הלכה. וכמו הרבה רבנים אחרים – גם אני עורך חופות כדת משה וישראל.
בישראל יש את 'חוק החופות'. לפי החוק הזה, כל החתונות היהודיות צריכות להיערך דרך הרבנות הראשית. אין אפשרות אחרת. אתם יכולים להתחתן בחו״ל, לעשות חופה אלטרנטיבית, מה שתרצו. אבל אם אתם רוצים חופה יהודית – אתם חייבים את הרבנות.
אם החוק הזה היה קיים בכל מדינה אחרת בעולם, ישראל הייתה הראשונה לצאת נגדו. הממשלה הייתה אומרת שלא יכול להיות שמונעים מיהודים להתחתן על פי השקפת עולמם, ולא ייתכן שרב יישלח לשנתיים בכלא רק בגלל שעזר לשני אנשים לבוא בברית הנישואים.
אבל זה בדיוק מה שקורה בישראל.
וככה, מאות אלפי ישראלים לא יכולים להתחתן במדינה שלהם. חלקם יהודים על פי ההלכה – אבל פשוט לא מספיק יהודים בשביל הרבנות. כי אם ההורים שלך עלו מרוסיה, אם או סבתא שלך איבדה את הכתובה שלה בשואה – ברבנות כנראה יעשו לכם את המוות לפני שיאפשרו לכם להיכנס מתחת לחופה.
מכיוון שלאנשים האלה לא נותנים להתחתן לפי מסורת ישראל, הם נאלצים לחפש בשוּשוּ פתרונות שיעקפו את החוק. חלקם נוסעים להתחתן בחו"ל. וחלקם פשוט מוותרים. כי זה מה שהרבנות הראשית עושה היום – היא גורמת לאנשים לוותר על היהדות.
לחרפה שנקראת חוק החופות צריך לשים סוף. הגיע הזמן שנשחרר את ההלכה מהחוק, כי רק ככה נשמור על המדינה הזאת יהודית – עם יהדות שמבוססת על בחירה, לא על כפייה.
מנסים להפחיד אותי כדי שלא אאבק נגד המונופול של הרבנות על חתונות, אבל חבל להם על הזמן. את אותו הקרב כבר ניהלנו מול מונופול הכשרות, ובסוף ניצחנו. גם הפעם – ננצח. ההיגיון ינצח.
שתקנו מספיק, התפשרנו מספיק. הגיע הזמן לעשות.
אז אני אמשיך לעשות – אערוך חופות בלי הרבנות. אני יודע שינסו לרדוף אותי בגלל זה. אבל בתור רב, מה שהרבנות הראשית עושה לזוגות וליהדות מפחיד אותי הרבה יותר מאשר שנתיים בכלא.
***
