נעים להכיר: הרב יהודה שרבי
הרב שרבי חיתן כבר למעלה מ-300 זוגות! בנוסף הוא איש חינוך, נשוי +4, תושב בית שמש, שעלה לישראל ב-91 מארה”ב (“לא חזרתי לשם פעם אחת מאז”).
בניו-יורק הוא כיהן כרב קהילה ובישראל הוא מחנך אהוב ומוערך בכמה מוסדות בישראל, המוכר ביניהם הוא תיכון הרטמן בירושלים.
– למה אתה לא מחתן דרך הרבנות?
האמת שזה מגיע מהזוגות. כל פעם אני שומע את אותה הבקשה מהזוגות “אנחנו רוצים חתונה מסורתית כמו שיהודים התחתנו במשך דורי דורות, אבל לא רוצים לערב את הרבנות.” זאת הסיבה שהצטרפתי לארגון חופות. יש תפיסה אצל חלק מהציבור שאי רישום ברבנות הוא נגד ההלכה, האמת היא שמבחינה הלכתית אין שום הבדל בין חתונה ב’חופות’ לבין חתונה ברבנות. ההבדל היחיד הוא טופס ביורקרטי.
גם באופן אישי, את ההסמכה שלי לרבנות קיבלתי בארצות הברית, דרך המוסד המכובד ‘ישיבה יוניברסיטי’. למרות זאת, בשנות ה-90 הרבנות הראשית הודיעה לי שבגלל שלא עברתי את ההסמכה דרכם לא אוכל לכהן כרב שלהם, והאמת היא שלא ממש העמקתי בזה.
– מה הדרך שלך לניהול החופה?
אני לא אוהב לשים את עצמי, או כל רב אחר, במרכז החופה. החופות המוצלחות ביותר שניהלתי היו אלו שבהן היתה השתתפות ניכרת מצד האורחים: החל מחלוקת השבע ברכות בין האורחים על ידי הזוגות וכלה בשירה ובריקודים של הקהל. זה הופך את החתונה למשהו משמעותי עבור אותו זוג, כי הרב המחתן הוא בסופו של דבר תופעה חולפת בחייהם, אבל החברים והמשפחה ימשיכו ללוות אותם לכל אורך תקופת הנישואין.
לפעמים הזוגות חוששים שלערב את המשפחה והחברים יאריך את הטקס, אבל בעיני זה שווה את זה.
– איך התחילה הפעילות שלך בארגון חופות?
מאז שעליתי ארצה, הקדשתי את רוב זמני לחינוך. אבל פה ושם היו חברים שביקשו ממני לחתן את ילדיהם. יום אחד, שכן שלי, הרב צ’אק דיוידסון Chuck Davidson ביקש שאעזור לו, מכיוון שהיו לו שתי בקשות לחתונות בערב אחד והוא היה צריך רב שיחתן באחת מהן. משם הכל התחיל…
-ולסיום, מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
קודם כל נכדים, אני סב במשרה חלקית, בלי השכר 
בנוסף, פרסמתי ספר בשם “מקראות פשוטות”. השם הוא פראפרזה על הספר המוכר “מקראות גדולות”. הספר עוסק בשתי הפרשות הראשונות של ספר שמות “שמות-וארא” וכעת אני מקדיש הרבה מזמני הפנוי לכרך הבא. הנושא של ספר שמות כמובן קשור מאוד להגדה של פסח ולעניין היציאה עבדות לחירות, ושם נוצר החיבור המיוחד שלי איתו.
