מבית השגחה פרטית

מדוע נמנעים מלהתחתן מפסח ועד שבועות? הרב צ׳אק דוידסון בהסבר הלכתי שסופו תקווה ואופטימיות

 

מכירים את המנהג שלא להתחתן במהלך ספירת העומר? זהו מנהג שנפוץ כחלק ממנהגי אבלות בין פסח לשבועות. כדי להבין מדוע המנהג הזה התקבע עד כדי כך שהרבנות הראשית לא מאפשרת לזוגות להינשא בתקופה הזאת, צריך לצאת למסע על השתרשות המנהג. לצורך המסע נצטייד במעט טרמינולוגיה הלכתית ונחזור לאיזכור הראשון של המנהג, בתקופת התלמוד. 

במסכת יבמות מסופר שבין פסח לשבועות נפטרו 12,000 זוגות מתלמידיו של רבי עקיבא. ההסבר שמובא בתלמוד  למותם של כל כך הרבה תלמידים הוא ״מפני שלא נהגו כבוד זה בזה״.  ובגלל גל המוות הגדול שהיה, נרקם נוהג לשמור על מנהגי אבלות, הכוללים בין השאר הימנעות מלהתחתן. אלא שהמנהג הזה מוזכר לראשונה רק במאה ה-9 אצל רב נטרונאי גאון, ובמאה ה-11 פירשו שמדובר במנהג ולא באיסור הלכתי. לעומת זאת, הרי”ף, הרמב”ם והרא”ש, עליהם מסתמך השולחן ערוך בדרך כלל – לא התייחסו לדין הזה כפסיקה להלכה, והוא נותר בגדר מנהג שלא נהגו בכל המקומות. עם זאת, רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, קבע כי נוהגים מספר מנהגי אבלות ובהם האיסור להתחתן רק עד ל”ג בעומר (ולא עד שבועות). זאת משום שלפי המסורת, בל״ג בעומר (י״ז באייר) היה היום שבו פסקו תלמידיו של רבי עקיבא למות, ולכן מנהגי האבלות, ובכללם ההימנעות מנישואין, פוסקים בזמן הזה .

מנהגי האבלות של ימי ספירת העומר לא זהים בכל קהילות ישראל, והתאריכים בהם הם מתקיימים משתנים מקהילה לקהילה. אנחנו מצאנו עשרה מנהגים שונים, המתייחסים לשאלה מתי בדיוק יש לנהוג מנהגי אבלות. מנהג מטבעו, הוא גמיש יותר מהלכה הנובעת מהתורה או מגזרת חכמים. וחשוב לדעת שקהילות רבות בישראל נהגו לקיים חתונות גם בתוך ימי הספירה – החל מהיום ה-33, ל"ג בעומר ועד ערב שבועות, ואפילו קודם בתאריכים ספציפיים דוגמת יום העצמאות וראש חודש.

התמונה ההלכתית אינה חד משמעית, והיא נתונה במתח שבין מנהג – הנהוג בישראל במשך דורות רבים, לבין מצווה – להקים בית חדש בישראל, ולבנות משפחה. המתח הזה נוטה לכיוון המצווה בייחוד אם ניכנס לשאלות כגון: האם מדובר בזוג שטרם הביא ילדים לעולם? האם יש צורך מיוחד דוגמת אחד מיקירהם שיכול להגיע מחוץ לארץ רק בימי העומר? 

הסיבות האלה מביאות אותנו לקיים חתונות רבות, גם בימי ספירת העומר – בהתאם למקרים השונים שמגיעים אלינו, ותמיד בהתאם למסורת ולהלכה היהודית. 

הרב צ׳אק מחתן

***

ציון תאריכים עבריים-לועזיים בספירת העומר שנת 2024 

 

מתלבטים מתי להתחתן? שווה לפנות אלינו

זוגות רבים שיש להם את האפשרות להתחתן דרך הרבנות הראשית, בוחרים לא לעשות זאת עקב סיבות אידיאולוגיות. אז איך חתונה פרטית כהלכה הופכת להיות אירוע שיש בו גם הצהרה חברתית ברורה? שירלי מרקוביץ'-שולומון מספרת על הסיבות שהובילו אותה ואת אריה להתחתן דרך 'חופות'.

צילום: H&A Photography

"למה התעקשת לא להתחתן ברבנות?", זאת שאלה ששואלים אותי הרבה. "הרי גם ככה עשיתם טקס דתי, לא היה יכול להיות הרבה יותר קל פשוט להתחתן דרך ברבנות?".

אז כן, למי שמגיע מהרקע ה"נכון", זה כנראה באמת יותר פשוט וקל. אבל בעיניי, הרבנות עוצרת את הצמיחה של היהדות. הרבנות מרשה לעצמה להגדיר אזרחים ששווים יותר ואזרחים ששווים פחות, ובעיקר – היא מפלגת אותנו.

אני מאושרת על הבחירה שלנו בחתונה יהודית שמתנגדת להדרה של אזרחים. היהדות טומנת בתוכה המון דברים טובים, ואני גדלתי אל תוך המסורת הזו וחשוב לי להמשיך לגדול בה. לכן, הטקס שלנו היה דתי, הלכתי, מסורתי, שוויוני (במסגרת ההלכה אבל גם זה מבחירה), וכל אלו – היו דווקא עוד סיבה למה *לא* להתחתן ברבנות.

ולגבי לעשות לעצמי חיים קלים?
אני לא בחרתי ללמוד רפואה כי זה קל, אני לא בחרתי לשרת בצבא מעבר לזמן שהייתי צריכה כי זה קל, ואני לא גרמתי לאריה להתחתן איתי כי זה היה קל 🙂 (הוא כבר מתחרט בערך מאמצע הפוסט…). מי שמכיר אותי יודע שאני לא בורחת מאתגרים רק כי יש אופציה קלה יותר.

ואתם יודעים מה האבסורד? שדווקא יש סיכוי שהייתי מתחתנת ברבנות – אם רק הייתה האופציה לבחור.

ביום שבו חגגנו את הזוגיות ואת העתיד המשותף, התעקשתי להשאיר את החותם שלי, גם אם הוא מינורי. בתקווה שעוד כמה שנים – תהיה כאן מציאות אחרת עבור *כל* הזוגות במדינה 3>

לפרטים נוספים ויצירת קשר – לחצו כאן

אנו, עמותת 'השגחה פרטית לקידום היהדות בישראל' (ע"ר ,580614790) מנהלים במסגרת מיזם 'חופות' מאגר מידע הדרוש לצורך מתן שירותי חופה וקידושין.
מדיניות פרטיות זו נועדה להסדיר את השימוש שאנו עושים במידע, לפרט מי עוד מקבל גישה למידע שאת/ה מספק/ת, וכיצד ניתן לעיין, לתקן או למחוק מידע. אנא שימו לב כי אין עליכם חובה חוקית לספק מידע זה, אך ללא מסירת המידע, לא נוכל לספק לכם את השירות או לקבל מכם פניות דרך האתר.

לצורך אספקת השירות, אנו נאסוף מידע שאת/ה תספק/י לנו. אנו נשמור מידע אשר יש בו כדי לזהותך אישית. מידע זה הוא שמך המלא, דרכי ההתקשרות עמך הכוללות כתובת הדואר האלקטרוני ומספר הטלפון שלך. כמו כן, נשמור העתק מכל תכתובת שלך.

אנו נמחק מידע מהמאגר רק לאחר שאינו רלוונטי עוד.

אנו משתמשים במידע בראש ובראשונה כדי לספק לך את שירותי החופה והקידושין. בנוסף, אנו נשתמש במידע בצורה שאינה מזהה אישית, באמצעות עיבוד סטטיסטי, לצורך פילוח, טיוב, ויצירת שירותים טובים יותר. 

מעת לעת, וכאשר הדבר נראה לנו רלוונטי, נשלח לך עדכונים במסרון או בדואר אלקטרוני. דיוורים אלה יכולים לכלול מידע על מיזם 'חופות', שינויים בחקיקה וכדומה. לעולם לא נמכור את המידע שלך לצדדים שלישיים, ולא נעשה בו כל שימוש לצרכי פרסום, שיווק, או מסחר, אלא בהסכמתך המפורשת.

אם את/ה מרגיש/ה כי פרטיותך נפגעה, הרי שתוכל/י לפנות אלינו בכתב, בדואר אלקטרוני או טלפונית, ואנו נבדוק תלונתך. אנו נטפל בה בתוך 14 ימים מיום קבלתה, ונדווח לך על תוצאות הבדיקה. ככל שהבדיקה לא תספק את רצונך, לא יפגעו זכויותייך על פי דין. 

אנו שומרים לעצמנו את הזכות לעדכן את מדיניות הפרטיות מעת לעת. אולם, עדכון למדיניות הפרטיות בצורה שתאסוף יותר מידע או תשתמש במידע בצורה לה לא נתת את הסכמתך בעת החתימה על מדיניות זו לא תחול רטרואקטיבית, ותדרוש הסכמה מפורשת שלך. מנגד, עדכון במדיניות הפרטיות שיגן על פרטיותך יותר ותצמצם את השימוש במידע שלך לא ידרוש את הסכמתך המפורשת, אלא די יהא בעדכון.

תפריט נגישות