חתונות בחזית, חתונות בעורף – לחתונות יש כוח להאיר גם את הבית הפרטי וגם את הלאומי. התיישבנו לשיחה עם הרב צ׳אק דוידסון, ראש תחום הלכה ב׳חופות׳ והבנו מדוע למה חשוב להמשיך להתחתן גם בתקופה כזו, מחוץ לרבנות הראשית
בימים כתיקונם, קשה למצוא ערבים פנויים כדי לקבוע לשבת איתו לראיון משום שרובם תפוסים בעריכת חופות או במפגש עם זוגות לקראת החתונה. אבל הימים האלו פחות מתוקנים משהיינו רוצים לצערנו, ואת הרב צ׳אק דוידסון, ראש תחום הלכה בארגון חופות, אנחנו פוגשים כדי להבין יותר איך נראות חתונות מאז פרוץ המלחמה – ומה התחושות שמלוות חתנים וכלות בתקופה הזו.
מנקודת מבטך, מה שונה בחתונות שמתקיימות בימים אלו?
״כמות המשתתפים, מטבע הדברים. בגלל הנחיות פיקוד העורף, במיוחד בשבועות הראשונים, היו משמעותית פחות אורחים. זה יוצר חתונות מאוד אינטימיות כשרק המשפחה הקרובה והחברים הטובים נוכחים. נכון, חסרונה של המסיבה הגדולה מורגש, אבל זה פשוט מרגיש אחרת. לפני כמה שבועות לדוגמא, חיתנתי זוג ושניהם גויסו, היא בקבע והוא במילואים. בגלל ההנחיות של פיקוד העורף החתונה נערכה בחצר של בית במסגרת מצומצמת, ולמרות הכל, ואולי בזכות, זו הייתה אחת החתונות הכי מרגשות שזכיתי לקחת בהן חלק. אי אפשר להתעלם מהמצב במדינה וזה נוכח אצל כולם – אצל הזוג, ההורים, האורחים. אנחנו בתקופה קשה ואין לתאר את ההתרגשות כשאחד מבני הזוג, או אחד האחים מגיע מהצבא לכמה שעות רק לכבוד החתונה.״
איך זה משפיע על הדרך שבה אתה עורך את החופה?
"מתחת לחופה אני נושא תפילות לשלום הלוחמים, החטופים, הפצועים והנעדרים, ורק אז אני עובר לחלק המשמח. גם דבר התורה שאני אומר תחת החופה, בתיאום ובאישור של הזוג, מתקשר למצב בתוספת של מבט אופטימי״.
יש לך דוגמא?
״סביב פרשות חומש בראשית, אחד הדברים שבלטו לי והיה לי חשוב להדגיש זה שכל מה שצריך כדי להתחיל את העולם זה זוג אחד שבוחר זה בזו. ובתוך כל האפלה, זו מחשבה מחזקת. חתונות מוציאות אותי מהקושי הנפשי הגדול שעופף את כולנו בימים אלו וזה נוכח אצל כל המשתתפים. אני רואה את זה כדבר נפלא בעם ישראל. לא משנה כמה המצב קשה, יש תקווה ויש אופק. אנחנו שמחים איפה שאפשר.״
ומה לגבי זוגות שבגלל המצב בוחרים לדחות את החתונה?
״אין החלטה נכונה או לא נכונה, זו החלטה מורכבת וכל בחירה היא אמיצה. אני יכול להגיד שכשהכל התחיל, חשבתי שזה לא הזמן המתאים, שעדיף לדחות את החתונות ולקוות לטוב. כשעוד ועוד זוגות התייעצו איתי ונטו דווקא כן לקיים את החתונה עכשיו, הבנתי שיש זווית חשובה נוספת. זו בדיוק התשובה של עם ישראל לחורבן: להסתכל קדימה ולהתמקד בבניה מחדש עם הפנים אל העתיד. לשמוח במה שיש, ובמעמד הגדול הזה של זוג שבוחר להקים בית. בשבועות האחרונים ערכתי כמה חתונות ובכולן היה אפשר לראות איך הזוגות מחליטים , לשים את החושך בצד ולהתמקד בטוב. אין מה לעשות, זה מרגש כל פעם מחדש״.
יש ערך להמשיך לקיים חתונות כהלכה, ומחוץ לרבנות, גם בזמן כזה?
״בוודאי. אצלנו בחופות כל החתונות נערכות עם תנאי בקידושין, כלי הלכתי שפותר בעיות של עגינות. זה חשוב בשגרה אבל בטח שבעת מלחמה, בה הסכנה לפצועים קשים ולנעדרים גדולה יותר. מי שעורכים חתונות בעת הזו, ובכלל, חייבים לקחת אחריות ולתת פתרון הלכתי למצב של עגינות שעלול להתפתח. הפתרון של תנאי בקידושין חשוב כי הוא מיושם בשגרה, עבור כל זוג שמתחתן דרכינו בכל זמן, ולא רק בעת מלחמה״.
אתה צופה שלתקופה הזו יהיו אדוות בתחום החתונות על החברה הישראלית?
״אני משער שזה כמו בקורונה, הרבה בוחרים שלא לקיים חתונה בזמן מלחמה, אבל אני מאמין שיהיו המון חתונות כשהמלחמה תסתיים״.
ומה המקום של חופות בתוך זה?
״התפקיד שלנו בחופות הוא כמו בכל השנה, לשרת ולעזור לכל זוג להגשים את החלומות שלהם ביום חתונתם, לדאוג שיהיו נישואים כדת משה וישראל על פי ההלכה, לקרב לבבות והכי חשוב: לשמח את הזוג. אני צופה שזה ידרוש גמישות הלכתית בהקשר של קיום חתונות בספירת העומר, אבל זה החלק הקל. האמת היא שאני אופטימי, כי השליחות שלי היא לשמח חתן וכלה. לתת להם פתח לכל אחד ואחת להתחבר ליהדות כפי שהם רואים אותה, ולאחות את הקרעים ששמנו בצד בגלל המלחמה״.
מדוע נמנעים מלהתחתן מפסח ועד שבועות? הרב צ׳אק דוידסון בהסבר הלכתי שסופו תקווה ואופטימיות
מכירים את המנהג שלא להתחתן במהלך ספירת העומר? זהו מנהג שנפוץ כחלק ממנהגי אבלות בין פסח לשבועות. כדי להבין מדוע המנהג הזה התקבע עד כדי כך שהרבנות הראשית לא מאפשרת לזוגות להינשא בתקופה הזאת, צריך לצאת למסע על השתרשות המנהג. לצורך המסע נצטייד במעט טרמינולוגיה הלכתית ונחזור לאיזכור הראשון של המנהג, בתקופת התלמוד.
במסכת יבמות מסופר שבין פסח לשבועות נפטרו 12,000 זוגות מתלמידיו של רבי עקיבא. ההסבר שמובא בתלמוד למותם של כל כך הרבה תלמידים הוא ״מפני שלא נהגו כבוד זה בזה״. ובגלל גל המוות הגדול שהיה, נרקם נוהג לשמור על מנהגי אבלות, הכוללים בין השאר הימנעות מלהתחתן. אלא שהמנהג הזה מוזכר לראשונה רק במאה ה-9 אצל רב נטרונאי גאון, ובמאה ה-11 פירשו שמדובר במנהג ולא באיסור הלכתי. לעומת זאת, הרי”ף, הרמב”ם והרא”ש, עליהם מסתמך השולחן ערוך בדרך כלל – לא התייחסו לדין הזה כפסיקה להלכה, והוא נותר בגדר מנהג שלא נהגו בכל המקומות. עם זאת, רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, קבע כי נוהגים מספר מנהגי אבלות ובהם האיסור להתחתן רק עד ל”ג בעומר (ולא עד שבועות). זאת משום שלפי המסורת, בל״ג בעומר (י״ז באייר) היה היום שבו פסקו תלמידיו של רבי עקיבא למות, ולכן מנהגי האבלות, ובכללם ההימנעות מנישואין, פוסקים בזמן הזה .
מנהגי האבלות של ימי ספירת העומר לא זהים בכל קהילות ישראל, והתאריכים בהם הם מתקיימים משתנים מקהילה לקהילה. אנחנו מצאנו עשרה מנהגים שונים, המתייחסים לשאלה מתי בדיוק יש לנהוג מנהגי אבלות. מנהג מטבעו, הוא גמיש יותר מהלכה הנובעת מהתורה או מגזרת חכמים. וחשוב לדעת שקהילות רבות בישראל נהגו לקיים חתונות גם בתוך ימי הספירה – החל מהיום ה-33, ל"ג בעומר ועד ערב שבועות, ואפילו קודם בתאריכים ספציפיים דוגמת יום העצמאות וראש חודש.
התמונה ההלכתית אינה חד משמעית, והיא נתונה במתח שבין מנהג – הנהוג בישראל במשך דורות רבים, לבין מצווה – להקים בית חדש בישראל, ולבנות משפחה. המתח הזה נוטה לכיוון המצווה בייחוד אם ניכנס לשאלות כגון: האם מדובר בזוג שטרם הביא ילדים לעולם? האם יש צורך מיוחד דוגמת אחד מיקירהם שיכול להגיע מחוץ לארץ רק בימי העומר?
הסיבות האלה מביאות אותנו לקיים חתונות רבות, גם בימי ספירת העומר – בהתאם למקרים השונים שמגיעים אלינו, ותמיד בהתאם למסורת ולהלכה היהודית.
***
ציון תאריכים עבריים-לועזיים בספירת העומר שנת 2024
- ל"ג בעומר – 25 במאי (שבת)
- ערב ראש חודש אייר – 8-9 במאי
- ערב יום העצמאות – 13 במאי
מתלבטים מתי להתחתן? שווה לפנות אלינו
