דרוש פתרון מערכתי לעגינות – סיכום כנס חירום הלכתי
בערב חנוכה האחרון כינסנו רבנים ורבניות למטרה אחת: למצוא פתרונות הלכתיים מערכתיים לבעיית העגינות בצל המלחמה. בכנס השתתפו הרב יובל שרלו, הטוענת הרבנית ד״ר רחל לבמור והרב ד״ר דורי הנמן
למלחמה הזו זה כנראה מאוחר מדי. אבל למלחמה הבאה – אנחנו חייבים להיות מוכנים. חייב להיות פתרון מערכתי שמגן על הזוגות שנישאים כהלכה במדינת ישראל. המחשבה הזו היא שהובילה אותנו בחופות לקיים כנס חירום הלכתי, שדן בהתמודדות ההלכתית עם נשים עגונות במלחמות ובאסונות בעבר, ובפתרונות הקיימים.
הכנס התקיים במשרדי חופות בערב חג החנוכה ובו השתתפו הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול ומומחה לאומי בתחום האתיקה; הטוענת הרבנית ד״ר רחל לבמור, נציגת הפרוייקט למניעת עגינת וסירוב גט של ישראל הצעיר בישראל, והרב ד”ר דורי הנמן, חוקר הלכות עגונות וחבר בארגון רבני בית הלל. את הכנס הנחה הרב אהרון ליבוביץ, נשיא ארגון חופות ומייסד ׳השגחה פרטית׳. מטרת הכנס, מסביר הרב אהרון, היא להניע תהליך של פתרון מערכתי לכל הזוגות הנשואים כהלכה במדינת ישראל, כדי שאף אישה לא תהיה עגונה.
צפו בדברי הפתיחה של הרב אהרון ליבוביץ:
עגונות: רקע הלכתי והיסטורי
מהי מדיניות הפסיקה הרווחת לאורך הדורות במסורת היהודית בנוגע לעגונות? בסקירתו ההלכתית וההיסטורית הרב דורי הנמן ניסה לתת לשאלה הזו מענה. לדבריו, אין תשובה אחת. בתקופות שונות ובמקומות שונים – מדיניות הפסיקה היתה שונה. היו פוסקים שחשבו שראוי להקל בסוגיה ולכן קיבלו את עדותם של מי שביומיום לא מקבלים את עדותם. בסיכום הסקירה, הדגיש הרב הנמן כי בהלכות עגונות קיימות דעות שונות, וכי חשוב לנהל את הדיון עם כל הדעות. עוד הוסיף שמאז מלחמת העולם הראשונה ובייחוד אחרי השניה – קיימת מגמה להתיר עגונות. מה היתה הגישה ההלכתית במלחמת יום כיפור ובאסון התאומים?
צפו בתשובתו של הרב דורי הנמן:
הפתרונות לחיילים בשטח: פספסנו את המומנטום
המלחמה הזו, לצערנו, יצרה עגונות דווקא במובן הקלאסי: נשים נשואות שלא ידוע מה עלה בגורלם של בני זוגן, וכך הן נותרות בתווך- מצד אחד לא חיות עם בן זוגן, ומצד שני – לא יכולות להינשא בשנית משום שלא קיבלו גט. הטוענת הרבנית, ד״ר רחל לבמור סקרה את הפתרונות ההלכתיים הקיימים והבחינה בין שתי קטגוריות של מניעת עגינות; הראשונה היא התמודדות עם חיילים שיוצאים למלחמה, והשניה נוגעת לכולם, כלומר – לאזרחים בזמן השגרה.
לבמור הדגישה ששני הפתרונות הנוגעים לחיילים אינם מספקים פתרון מערכתי למלחמה הנוכחית, אלא פתרון ליחידים בהווה. היא הסבירה שעם תחילת המלחמה היא היתה שותפה כחלק מקואליצית עיק״ר בשיתוף גורמים רבניים שחיפשו לתת מענה הלכתי לבעיית העגינות העכשווית. ״אלא שבעקבות התייעצות עם גורמי מקצוע בצה״ל, הגענו למסקנה שאסור להציע את זה לחיילים בזמן מלחמה״ וזאת, משום שהמחיר הנפשי שזה עלול לגבות מהם רגע לפני שליחתם לחזית – עלול להיות כבד. מההתייעצות הזו הם הבינו שמדובר בפיקוח נפש ולכן הפתרונות הללו לחיילים אינם מעשיים עכשיו בזמן המלחמה. אחרי המלחמה, היא הדגישה – הסכמנו שנחבור ונמצא פתרון למערכה הבאה, ובתקווה שלא נזדקק לו.
הרשאה לגט של צה״ל
ההרשאה לגט היא מסמך שנועד למנוע עגינות בקרב חיילים (הן סדירים והן במילואים) נשואים. את המסמך הזה ניסח הרב גורן ז״ל בזמן שהיה הרב הראשי לצה״ל והוא קיים בפקודת מטכ״ל, כלומר – כל חייל רשאי לדרוש לחתום עליו על ידי פניה לרב הצבאי של היחידה שלו. הרשאה לגט בצה״ל, הוא מסמך שמצווה על בית הדין הצבאי שיראה את חתימת האיש על המסמך לתת גט לאשתו – במקומו, (בשפה הלכתית מכנים זאת ״מינוי שליח לגט״). ההרשאה מותנית בכך שיחלוף זמן מוגדר שבו אם הרבנות הצבאית לא רואה סימן חייל מהנעדר – היא יכולה להחליט שההרשאה נכנסת לתוקף וניתן לסדר גט לאישה.
חסרון:
ההרשאה לגט של צה״ל מכסה אפשרות של עגינות שנוצרת מהיעדרות הבעל, אבל היא אינה מכסה כרגע אפשרות של פציעה רפואית קשה. זו בעיה מורכבת משום שזו תופעה שנהפכה לנפוצה יותר ויותר עם השתכללות הרפואה. פציעה מורכבת יכולה להביא למצב בו אדם נותר צמח שנים ארוכות, ואשתו נותרת עגונה.
היתרונות:
- מדובר במסמך צה״לי והידיעה הזו יכולה להקל על החייל לחתום עליו. טופס אחד מיני רבים עליהם כולם חותמים.
- זהו מסמך של הרבנות הצבאית והיא זו שאחראית לממש אותו.
שטר ביטחון
שטר הביטחון שניסח הרב יוני רוזנצוויג הוא שטר הלכתי שנותן מעין ייפוי כוח לביד הדין הרבני לתת גט לאישה בעת הצורך, במקום האיש שלה.
היתרון
שטר הביטחון, בניגוד להרשאה לגט של צה״ל, כבר כולל בתוכו ומכסה גם מצבים רפואיים שונים כגון ׳צמח׳ ומצבים רפואיים מורכבים נוספים. כלומר, הוא רלוונטי לא רק לשעת מלחמה אלא לכל מצב אסון שהוא.
החיסרון
הנוסח שלו הוא קצר ופחות מפורט ויש מחלוקת לגבי השימוש שלו בבית הדין הרבני .
מהו הפתרון שעליו הרבנית לבמור ממליצה בשגרה עבור כולם? חתימה על הסכמים תחת החופה.
הפתרון האולטמטיבי בשגרה - חתימה על הסכמים תחת החופה
ההסכם עליו ממליצה הרבנית לבמור נקרא ״הסכם החוט המשולש״ אותו ערך הרב פרופסור מייקל ברויד ששימש כדיין בבית דין בארה״ב והוא, טוענת הרבנית לבמור, המסמך שהכי תקף הלכתית למניעת עגינות וסרבנות גט. שני בני הזוג חותמים על ההסכם כדי לחזק את התוקף שלו, והוא כולל שלושה מנגנונים שונים, הנשענים זה על זה ומחזקים זה את זה:
תנאי בקידושין – הקובע כי במקרה בו בן זוג נעדר במשך חמישה עשר חודשים מביתו, אשתו יכולה לגשת לבית הדין ולבקש גט או הפקעת קידושין.
הרשאה למתן גט – הדומה להרשאה לגט של צה״ל, אותה הצגנו קודם.
הפקעת קידושין – העברת הסמכות לבית הדין הרבני להפקיע את הקידושין למפרע.
לסיכום דבריה של הרבנית לבמור, הסכם החוט המשולש הוא הפתרון האולטימטיבי שעליו צריך לחתום בשגרה, כל זוג תחת החופה, והוא מוכיח את עצמו גם בעתות חירום.
אתיקה הלכתית: קדושת הנישואים מול הסיכוי לעגינות
בשלב זה הרב אהרון ליבוביץ׳ פונה אל הרב יובל שרלו – ושואל:״מהי המחוייבות של החברה הישראלית לטיפול בבעיית העגינות? מהי המחויבות של רבנים בודדים לטפל בה, ומה כבוד הרב חושב על הסוגיה?״ הרב שרלו מחלק את תשובתו לשלושה חלקים: ההנחות הפסיכולוגיות, ההנחות ההלכתיות, והתייחסות לתפקידים של החברה ושל הרבנית בסוגיה.
הרב שרלו מאתגר את ההנחות הפסיכולוגיות על מצבם של החיילים לפני שהם יוצאים לחזית. לדבריו, היום אנחנו נמצאים במקום אחר, בתקופה שבה אנשים למדו להישיר מבט אל המציאות ואל האפשרויות. ולכן, מדגיש הרב שרלו, דווקא העובדה שחייל יודע שאם יקרה לו משהו, אישתו האהובה תהיה מוגנת ומשוחררת – מחזקת את חיילי צה״ל ולא מחלישה אותם. וזה מחזק גם את הנשים שבני זוגן יצאו להילחם.
בנוגע לפתרון ההלכתי הוסיף כי הוא מתנגד לפתרונות שמערערים על מעמדם של הנישואין גם אם המהלך ההלכתי שהם עושים – מושלם. לכן הוא מתנגד לגט על תנאי, ולהחלטות בזמן הקידושין כגון ״הסכם החוט המשולש״.
״מאז תחילת המלחמה נשאלתי לא פעם על התמודדות עם פגיעת ראש״
אז מה כן? הרב שרלו אומר שהפתרון המועדף עליו הוא מינוי שליח, כלומר: הרשאה לגט של הרבנות הצבאית. זאת משום שמדובר בתקנה קדומה שיש לה תקדים במקורות. ובנוגע לחסרון של ההרשאה שהיא מתייחסת רק למצבים של היעדרות ולא למצבים רפואיים – הרב שרלו מדגיש שחשוב מאוד להוסיף התייחסות בהרשאה גם למצבים הללו.״מינוי שליח הוא מביע את רצונו של אדם, כל מה שצריך זה לעדכן אותו כך שיחול גם למצבים של פגיעות ראש. מאז תחילת המלחמה נשאלתי על הנושא פעמים רבות״.
״אני יכולה להבין את ההתנגדות של הרב שרלו לחתום על הסכם תחת החופה ובפתרון שמטפל בקידושין עצמם״, הגיבה לדבריו הרבנית לבמור. ״מדובר בהצעה חדשה ביחס לדור שלנו , כמו שהתתייחסות ההלכתית למצב רפואי של ׳צמח׳ – היא חדשה. המציאות משתנה. השאלה מה ההתמודדות שלנו כאנשי הלכה עם בעיה שעולה במציאות המשתנה״.
צפו בתשובתה של ד״ר רחל לבמור, מדוע ההתנגדויות שישנם לחתימה על הסכמי קדם נישואים – הם רק לכתחילה:
״אני מצאתי שההתנגדויות עולות בזמן התיאוריה, בשלב הדיון, אבל בפועל, אם יש מקרה של עגונה שעומד בפני בית הדין – הוא יפעל על פי הבעת הרצון של הזוג שחתמו על הסכם קדם נישואין״. השיבה הרבנית לבמור, ״אני חושבת שזו אחריותו של כל רב שמשיא בני זוג – לדאוג שיחתמו על הסכם קדם נישואין למניעת סרבנות גט דוגמת ההסכם לכבוד הדדי, וגם על הסכם החוט המשולש״.
סיכום ושורות תחתונות
בהמשך הכנס, השיבו הדוברים על שאלות מהקהל, דיברו על תפקידם של רבנים ועורכי חופה בנוגע לחובתם להגן על כל מי שנישא כדת משה וישראל, ותהו לגבי האם צריכה להיות הבחנה ביחס בין חילונים לדתיים. הם שיערו כיצד תראה השנה הקרובה מבחינת התרת עגונות ודיברו על ניהול הסיכונים הכרוכים בסוגיה. חרף דעותיהם החלוקות, כל השותפים בכנס הסכימו על כך שצריך לקדם פתרון מערכתי לעגינות שיהיה נגיש בשגרה, ושהפיתרון הזה מוכרח לתת מענה גם לעגינות על רקע רפואי. אחת התובנות המרכזיות מהכנס היא ההבנה שמה שעובד טוב בשגרה – יעבוד גם בחירום, ומה שלא עובד בשגרה – קל וחומר שלא יעבוד בחירום.
בחופות, כל הזוגות שנישאים דרכנו חותמים על ההסכם לנישואין בצדק והגינות של מרכז צדק לנשים וגם על תנאי בקידושין. זו הדרך שלנו להבטיח את בטחונם, פתרון שמתחיל בשגרה ומתפקד ושומר עליהם במיוחד בחירום.
