מבית השגחה פרטית

החתונה של מיכל ויונתן – ״חיפשנו אלטרנטיבה ראויה לרבנות״

מיכל ואני באים מרקעים שונים היה לנו חשוב שהטקס ייתן מקום לכולם, ושישקף נאמנה את הפסיפס המורכב אך הכל כך ישראלי הזה

כשמיכל ואני החלטנו להתחתן, היה חשוב לנו טקס יהודי על פי ההלכה. עבור שנינו היו אלו נישואין שניים. החוויה שהייתה לנו עם הרבנות והממסד הרבני הייתה מאוד לא טובה וידענו שבפעם הבאה (אם בכלל תהייה) לא נרצה לחזור ולהתחתן שם. 

כשהבנו שהקשר בינינו רציני ואנחנו רוצים להתחתן, חיפשנו אלטרנטיבה ראויה. לא שמענו על ‘חופות’ לפני כן, אבל  לאחר שהגענו לאתר הארגון הבנו שהוא קשור למיזם אחר של ‘השגחה פרטית’, שאותו אני מכיר יותר מניסיונו לתת מענה הלכתי בתחום הכשרות, שאיננו במסגרת הרבנות.

״היה לנו חשוב שהטקס ייתן מקום לכולם״

כבר מיצירת הקשר הראשוני עם ‘חופות’ הרגשנו שהגענו למקום הנכון. החל משיחת ההיכרות עם ניצה ששאלה על הציפיות שלנו והסבירה על התהליך ומה נדרש, ההתייעצות והמענה על שאלות בהמשך התהליך, המפגש עם הרב דוידסון שערך את החופה וכמובן הטקס עצמו. להפתעתי, כשסיפרנו למשפחה ולחברים שאנחנו מתכוונים להתחתן דרך ‘חופות’, התברר לנו שיש יותר ויותר זוגות שבחרו באפשרות הזו, ושהיא הופכת להיות חלופה של ממש למונופול הרבנות.

מיכל ואני באים מרקעים שונים: אני דתי ומיכל לא, וכן מעדות שונות: מזרח ומערב. היה לנו חשוב שהטקס ייתן מקום לכולם, ושהוא ישקף נאמנה את הפסיפס המורכב אך הכל כך ישראלי הזה. בנוסף, לשנינו ילדים מנישואין קודמים שהיו שותפים בתהליך ובהכנות, אבל עדיין התבקשה רגישות בנושא. הרב צ׳אק דוידסון גילה הבנה רבה למצב, הקל במקומות שניתן להקל, והציע חלופות שונות שיענו על דרישות ההלכה ועל הרצונות שלנו. היחס האישי והניסיון רב השנים שלו הביאו אותנו מהר למתווה הרצוי שלו קיווינו.

יונתן ומיכל, צילום: לידה וינדרברג

מלכתחילה, רצינו חתונה קטנה ובפורום משפחתי מצומצם ביותר. אולם, לא תיארנו לעצמנו שהחתונה תיערך בימי מלחמת ‘חרבות ברזל’. לדאבוננו, קרוב משפחה של הרב דוידסון נהרג בקרבות ברצועת עזה כמה ימים לפני החתונה. לא ידענו אם הרב יערוך את החופה, או יעדיף שמישהו אחר ימלא את מקומו. החלטנו שנקבל בהבנה כל החלטה שלו. הרב מצא בעצמו כוחות לבוא ולערוך את החופה, ועל אף הכאב האישי שלו, הטקס עבר באווירה נעימה, מרגשת ומכילה בדיוק כפי שסיכמנו. 

כך, עם כל הקשיים, הכאב והחששות, אך אל מול חומות ירושלים, מושא התפילות של אלפי שנים, מוקפים במשפחה התחלנו בדרך חדשה ומלאה תקווה.

 

מחפשים אלטרנטיבה לרבנות? כתבו לנו, אולי נוכל לעזור.